Jeremiah

1:1 דברי ירמיהו בן-חלקיהו מן-הכהנים אשר בענתות בארץ בנימן

1:2 אשר היה דבר-יהוה אליו בימי יאשיהו בן-אמון מלך יהודה בשלש-עשרה שנה למלכו

1:3 ויהי בימי יהויקים בן-יאשיהו מלך יהודה עד-תם עשתי עשרה שנה לצדקיהו בן-יאשיהו מלך יהודה עד-גלות ירושלם בחדש החמישי

1:4 ויהי דבר-יהוה אלי לאמר

1:5 בטרם אצורך בבטן ידעתיך ובטרם תצא מרחם הקדשתיך נביא לגוים נתתיך

1:6 ואמר אהה אדני יהוה הנה לא-ידעתי דבר כי-נער אנכי

1:7 ויאמר יהוה אלי אל-תאמר נער אנכי כי על-כל-אשר אשלחך תלך ואת כל-אשר אצוך תדבר

1:8 אל-תירא מפניהם כי-אתך אני להצלך נאם-יהוה

1:9 וישלח יהוה את-ידו ויגע על-פי ויאמר יהוה אלי הנה נתתי דברי בפיך

1:10 ראה הפקדתיך היום הזה על-הגוים ועל-הממלכות לנתוש ולנתוץ ולהאביד ולהרוס לבנות ולנטוע

1:11 ויהי דבר-יהוה אלי לאמר מה-אתה ראה ירמיהו ואמר מקל שקד אני ראה

1:12 ויאמר יהוה אלי היטבת לראות כי-שקד אני על-דברי לעשתו

1:13 ויהי דבר-יהוה אלי שנית לאמר מה אתה ראה ואמר סיר נפוח אני ראה ופניו מפני צפונה

1:14 ויאמר יהוה אלי מצפון תפתח הרעה על כל-ישבי הארץ

1:15 כי הנני קרא לכל-משפחות ממלכות צפונה נאם-יהוה ובאו ונתנו איש כסאו פתח שערי ירושלם ועל כל-חומתיה סביב ועל כל-ערי יהודה

1:16 ודברתי משפטי אותם על כל-רעתם אשר עזבוני ויקטרו לאלהים אחרים וישתחוו למעשי ידיהם

1:17 ואתה תאזר מתניך וקמת ודברת אליהם את כל-אשר אנכי אצוך אל-תחת מפניהם פן-אחתך לפניהם

1:18 ואני הנה נתתיך היום לעיר מבצר ולעמוד ברזל ולחמות נחשת על-כל-הארץ למלכי יהודה לשריה לכהניה ולעם הארץ

1:19 ונלחמו אליך ולא-יוכלו לך כי-אתך אני נאם-יהוה להצילך

2:1 ויהי דבר-יהוה אלי לאמר

2:2 הלך וקראת באזני ירושלם לאמר כה אמר יהוה זכרתי לך חסד נעוריך אהבת כלולתיך לכתך אחרי במדבר בארץ לא זרועה

2:3 קדש ישראל ליהוה ראשית תבואתה כל-אכליו יאשמו רעה תבא אליהם נאם-יהוה

2:4 שמעו דבר-יהוה בית יעקב וכל-משפחות בית ישראל

2:5 כה אמר יהוה מה-מצאו אבותיכם בי עול כי רחקו מעלי וילכו אחרי ההבל ויהבלו

2:6 ולא אמרו איה יהוה המעלה אתנו מארץ מצרים המוליך אתנו במדבר בארץ ערבה ושוחה בארץ ציה וצלמות בארץ לא-עבר בה איש ולא-ישב אדם שם

2:7 ואביא אתכם אל-ארץ הכרמל לאכל פריה וטובה ותבאו ותטמאו את-ארצי ונחלתי שמתם לתועבה

2:8 הכהנים לא אמרו איה יהוה ותפשי התורה לא ידעוני והרעים פשעו בי והנביאים נבאו בבעל ואחרי לא-יועלו הלכו

2:9 לכן עד אריב אתכם נאם-יהוה ואת-בני בניכם אריב

2:10 כי עברו איי כתיים וראו וקדר שלחו והתבוננו מאד וראו הן היתה כזאת

2:11 ההימיר גוי אלהים והמה לא אלהים ועמי המיר כבודו בלוא יועיל

2:12 שמו שמים על-זאת ושערו חרבו מאד נאם-יהוה

2:13 כי-שתים רעות עשה עמי אתי עזבו מקור מים חיים לחצב להם בארות בארת נשברים אשר לא-יכלו המים

2:14 העבד ישראל אם-יליד בית הוא מדוע היה לבז

2:15 עליו ישאגו כפרים נתנו קולם וישיתו ארצו לשמה עריו נצתה מבלי ישב

2:16 גם-בני-נף ותחפנס ירעוך קדקד

2:17 הלוא-זאת תעשה-לך עזבך את-יהוה אלהיך בעת מוליכך בדרך

2:18 ועתה מה-לך לדרך מצרים לשתות מי שחור ומה-לך לדרך אשור לשתות מי נהר

2:19 תיסרך רעתך ומשבותיך תוכחך ודעי וראי כי-רע ומר עזבך את-יהוה אלהיך ולא פחדתי אליך נאם-אדני יהוה צבאות

2:20 כי מעולם שברתי עלך נתקתי מוסרתיך ותאמרי לא אעבד כי על-כל-גבעה גבהה ותחת כל-עץ רענן את צעה זנה

2:21 ואנכי נטעתיך שרק כלה זרע אמת ואיך נהפכת לי סורי הגפן נכריה

2:22 כי אם-תכבסי בנתר ותרבי-לך ברית נכתם עונך לפני נאם אדני יהוה

2:23 איך תאמרי לא נטמאתי אחרי הבעלים לא הלכתי ראי דרכך בגיא דעי מה עשית בכרה קלה משרכת דרכיה

2:24 פרה למד מדבר באות נפשו שאפה רוח תאנתה מי ישיבנה כל-מבקשיה לא ייעפו בחדשה ימצאונה

2:25 מנעי רגלך מיחף וגורנך מצמאה ותאמרי נואש לוא כי-אהבתי זרים ואחריהם אלך

2:26 כבשת גנב כי ימצא כן הבישו בית ישראל המה מלכיהם שריהם וכהניהם ונביאיהם

2:27 אמרים לעץ אבי אתה ולאבן את ילדתני כי-פנו אלי ערף ולא פנים ובעת רעתם יאמרו קומה והושיענו

2:28 ואיה אלהיך אשר עשית לך יקומו אם-יושיעוך בעת רעתך כי מספר עריך היו אלהיך יהודה

2:29 למה תריבו אלי כלכם פשעתם בי נאם-יהוה

2:30 לשוא הכיתי את-בניכם מוסר לא לקחו אכלה חרבכם נביאיכם כאריה משחית

2:31 הדור אתם ראו דבר-יהוה המדבר הייתי לישראל אם ארץ מאפליה מדוע אמרו עמי רדנו לוא-נבוא עוד אליך

2:32 התשכח בתולה עדיה כלה קשריה ועמי שכחוני ימים אין מספר

2:33 מה-תיטבי דרכך לבקש אהבה לכן גם את-הרעות למדתי את-דרכיך

2:34 גם בכנפיך נמצאו דם נפשות אביונים נקיים לא-במחתרת מצאתים כי על-כל-אלה

2:35 ותאמרי כי נקיתי אך שב אפו ממני הנני נשפט אותך על-אמרך לא חטאתי

2:36 מה-תזלי מאד לשנות את-דרכך גם ממצרים תבושי כאשר-בשת מאשור

2:37 גם מאת זה תצאי וידיך על-ראשך כי-מאס יהוה במבטחיך ולא תצליחי להם

3:1 לאמר הן ישלח איש את-אשתו והלכה מאתו והיתה לאיש-אחר הישוב אליה עוד הלוא חנוף תחנף הארץ ההיא ואת זנית רעים רבים ושוב אלי נאם-יהוה

3:2 שאי-עיניך על-שפים וראי איפה לא שגלת על-דרכים ישבת להם כערבי במדבר ותחניפי ארץ בזנותיך וברעתך

3:3 וימנעו רבבים ומלקוש לוא היה ומצח אשה זונה היה לך מאנת הכלם

3:4 הלוא מעתה קראתי לי אבי אלוף נערי אתה

3:5 הינטר לעולם אם-ישמר לנצח הנה דברתי ותעשי הרעות ותוכל

3:6 ויאמר יהוה אלי בימי יאשיהו המלך הראית אשר עשתה משבה ישראל הלכה היא על-כל-הר גבה ואל-תחת כל-עץ רענן ותזני-שם

3:7 ואמר אחרי עשותה את-כל-אלה אלי תשוב ולא-שבה ותראה בגודה אחותה יהודה

3:8 וארא כי על-כל-אדות אשר נאפה משבה ישראל שלחתיה ואתן את-ספר כריתתיה אליה ולא יראה בגדה יהודה אחותה ותלך ותזן גם-היא

3:9 והיה מקל זנותה ותחנף את-הארץ ותנאף את-האבן ואת-העץ

3:10 וגם-בכל-זאת לא-שבה אלי בגודה אחותה יהודה בכל-לבה כי אם-בשקר נאם-יהוה

3:11 ויאמר יהוה אלי צדקה נפשה משבה ישראל מבגדה יהודה

3:12 הלך וקראת את-הדברים האלה צפונה ואמרת שובה משבה ישראל נאם-יהוה לוא-אפיל פני בכם כי-חסיד אני נאם-יהוה לא אטור לעולם

3:13 אך דעי עונך כי ביהוה אלהיך פשעת ותפזרי את-דרכיך לזרים תחת כל-עץ רענן ובקולי לא-שמעתם נאם-יהוה

3:14 שובו בנים שובבים נאם-יהוה כי אנכי בעלתי בכם ולקחתי אתכם אחד מעיר ושנים ממשפחה והבאתי אתכם ציון

3:15 ונתתי לכם רעים כלבי ורעו אתכם דעה והשכיל

3:16 והיה כי תרבו ופריתם בארץ בימים ההמה נאם-יהוה לא-יאמרו עוד ארון ברית-יהוה ולא יעלה על-לב ולא יזכרו-בו ולא יפקדו ולא יעשה עוד

3:17 בעת ההיא יקראו לירושלם כסא יהוה ונקוו אליה כל-הגוים לשם יהוה לירושלם ולא-ילכו עוד אחרי שררות לבם הרע

3:18 בימים ההמה ילכו בית-יהודה על-בית ישראל ויבאו יחדו מארץ צפון על-הארץ אשר הנחלתי את-אבותיכם

3:19 ואנכי אמרתי איך אשיתך בבנים ואתן-לך ארץ חמדה נחלת צבי צבאות גוים ואמר אבי תקראו-לי ומאחרי לא תשובו

3:20 אכן בגדה אשה מרעה כן בגדתם בי בית ישראל נאם-יהוה

3:21 קול על-שפיים נשמע בכי תחנוני בני ישראל כי העוו את-דרכם שכחו את-יהוה אלהיהם

3:22 שובו בנים שובבים ארפה משובתיכם הננו אתנו לך כי אתה יהוה אלהינו

3:23 אכן לשקר מגבעות המון הרים אכן ביהוה אלהינו תשועת ישראל

3:24 והבשת אכלה את-יגיע אבותינו מנעורינו את-צאנם ואת-בקרם את-בניהם ואת-בנותיהם

3:25 נשכבה בבשתנו ותכסנו כלמתנו כי ליהוה אלהינו חטאנו אנחנו ואבותינו מנעורינו ועד-היום הזה ולא שמענו בקול יהוה אלהינו

4:1 אם-תשוב ישראל נאם-יהוה אלי תשוב ואם-תסיר שקוציך מפני ולא תנוד

4:2 ונשבעת חי-יהוה באמת במשפט ובצדקה והתברכו בו גוים ובו יתהללו

4:3 כי-כה אמר יהוה לאיש יהודה ולירושלם נירו לכם ניר ואל-תזרעו אל-קוצים

4:4 המלו ליהוה והסרו ערלות לבבכם איש יהודה וישבי ירושלם פן-תצא כאש חמתי ובערה ואין מכבה מפני רע מעלליכם

4:5 הגידו ביהודה ובירושלם השמיעו ואמרו ותקעו שופר בארץ קראו מלאו ואמרו האספו ונבואה אל-ערי המבצר

4:6 שאו-נס ציונה העיזו אל-תעמדו כי רעה אנכי מביא מצפון ושבר גדול

4:7 עלה אריה מסבכו ומשחית גוים נסע יצא ממקמו לשום ארצך לשמה עריך תצינה מאין יושב

4:8 על-זאת חגרו שקים ספדו והילילו כי לא-שב חרון אף-יהוה ממנו

4:9 והיה ביום-ההוא נאם-יהוה יאבד לב-המלך ולב השרים ונשמו הכהנים והנביאים יתמהו

4:10 ואמר אהה אדני יהוה אכן השא השאת לעם הזה ולירושלם לאמר שלום יהיה לכם ונגעה חרב עד-הנפש

4:11 בעת ההיא יאמר לעם-הזה ולירושלם רוח צח שפיים במדבר דרך בת-עמי לוא לזרות ולוא להבר

4:12 רוח מלא מאלה יבוא לי עתה גם-אני אדבר משפטים אותם

4:13 הנה כעננים יעלה וכסופה מרכבותיו קלו מנשרים סוסיו אוי לנו כי שדדנו

4:14 כבסי מרעה לבך ירושלם למען תושעי עד-מתי תלין בקרבך מחשבות אונך

4:15 כי קול מגיד מדן ומשמיע און מהר אפרים

4:16 הזכירו לגוים הנה השמיעו על-ירושלם נצרים באים מארץ המרחק ויתנו על-ערי יהודה קולם

4:17 כשמרי שדי היו עליה מסביב כי-אתי מרתה נאם-יהוה

4:18 דרכך ומעלליך עשו אלה לך זאת רעתך כי מר כי נגע עד-לבך

4:19 מעי מעי אחולה קירות לבי המה-לי לבי לא אחריש כי קול שופר שמעתי נפשי תרועת מלחמה

4:20 שבר על-שבר נקרא כי שדדה כל-הארץ פתאם שדדו אהלי רגע יריעתי

4:21 עד-מתי אראה-נס אשמעה קול שופר

4:22 כי אויל עמי אותי לא ידעו בנים סכלים המה ולא נבונים המה חכמים המה להרע ולהיטיב לא ידעו

4:23 ראיתי את-הארץ והנה-תהו ובהו ואל-השמים ואין אורם

4:24 ראיתי ההרים והנה רעשים וכל-הגבעות התקלקלו

4:25 ראיתי והנה אין האדם וכל-עוף השמים נדדו

4:26 ראיתי והנה הכרמל המדבר וכל-עריו נתצו מפני יהוה מפני חרון אפו

4:27 כי-כה אמר יהוה שממה תהיה כל-הארץ וכלה לא אעשה

4:28 על-זאת תאבל הארץ וקדרו השמים ממעל על כי-דברתי זמתי ולא נחמתי ולא-אשוב ממנה

4:29 מקול פרש ורמה קשת ברחת כל-העיר באו בעבים ובכפים עלו כל-העיר עזובה ואין-יושב בהן איש

4:30 ואתי שדוד מה-תעשי כי-תלבשי שני כי-תעדי עדי-זהב כי-תקרעי בפוך עיניך לשוא תתיפי מאסו-בך עגבים נפשך יבקשו

4:31 כי קול כחולה שמעתי צרה כמבכירה קול בת-ציון תתיפח תפרש כפיה אוי-נא לי כי-עיפה נפשי להרגים

5:1 שוטטו בחוצות ירושלם וראו-נא ודעו ובקשו ברחובותיה אם-תמצאו איש אם-יש עשה משפט מבקש אמונה ואסלח לה

5:2 ואם חי-יהוה יאמרו לכן לשקר ישבעו

5:3 יהוה עיניך הלוא לאמונה הכיתה אתם ולא-חלו כליתם מאנו קחת מוסר חזקו פניהם מסלע מאנו לשוב

5:4 ואני אמרתי אך-דלים הם נואלו כי לא ידעו דרך יהוה משפט אלהיהם

5:5 אלכה-לי אל-הגדלים ואדברה אותם כי המה ידעו דרך יהוה משפט אלהיהם אך המה יחדו שברו על נתקו מוסרות

5:6 על-כן הכם אריה מיער זאב ערבות ישדדם נמר שקד על-עריהם כל-היוצא מהנה יטרף כי רבו פשעיהם עצמו משבותיהם

5:7 אי לזאת אסלוח-לך בניך עזבוני וישבעו בלא אלהים ואשבע אותם וינאפו ובית זונה יתגדדו

5:8 סוסים מיזנים משכים היו איש אל-אשת רעהו יצהלו

5:9 העל-אלה לוא-אפקד נאם-יהוה ואם בגוי אשר-כזה לא תתנקם נפשי

5:10 עלו בשרותיה ושחתו וכלה אל-תעשו הסירו נטישותיה כי לוא ליהוה המה

5:11 כי בגוד בגדו בי בית ישראל ובית יהודה נאם-יהוה

5:12 כחשו ביהוה ויאמרו לא-הוא ולא-תבוא עלינו רעה וחרב ורעב לוא נראה

5:13 והנביאים יהיו לרוח והדבר אין בהם כה יעשה להם

5:14 לכן כה-אמר יהוה אלהי צבאות יען דברכם את-הדבר הזה הנני נתן דברי בפיך לאש והעם הזה עצים ואכלתם

5:15 הנני מביא עליכם גוי ממרחק בית ישראל נאם-יהוה גוי איתן הוא גוי מעולם הוא גוי לא-תדע לשנו ולא תשמע מה-ידבר

5:16 אשפתו כקבר פתוח כלם גבורים

5:17 ואכל קצירך ולחמך יאכלו בניך ובנותיך יאכל צאנך ובקרך יאכל גפנך ותאנתך ירשש ערי מבצריך אשר אתה בוטח בהנה בחרב

5:18 וגם בימים ההמה נאם-יהוה לא-אעשה אתכם כלה

5:19 והיה כי תאמרו תחת מה עשה יהוה אלהינו לנו את-כל-אלה ואמרת אליהם כאשר עזבתם אותי ותעבדו אלהי נכר בארצכם כן תעבדו זרים בארץ לא לכם

5:20 הגידו זאת בבית יעקב והשמיעוה ביהודה לאמר

5:21 שמעו-נא זאת עם סכל ואין לב עינים להם ולא יראו אזנים להם ולא ישמעו

5:22 האותי לא-תיראו נאם-יהוה אם מפני לא תחילו אשר-שמתי חול גבול לים חק-עולם ולא יעברנהו ויתגעשו ולא יוכלו והמו גליו ולא יעברנהו

5:23 ולעם הזה היה לב סורר ומורה סרו וילכו

5:24 ולא-אמרו בלבבם נירא נא את-יהוה אלהינו הנתן גשם וירה ומלקוש בעתו שבעות חקות קציר ישמר-לנו

5:25 עונותיכם הטו-אלה וחטאותיכם מנעו הטוב מכם

5:26 כי-נמצאו בעמי רשעים ישור כשך יקושים הציבו משחית אנשים ילכדו

5:27 ככלוב מלא עוף כן בתיהם מלאים מרמה על-כן גדלו ויעשירו

5:28 שמנו עשתו גם עברו דברי-רע דין לא-דנו דין יתום ויצליחו ומשפט אביונים לא שפטו

5:29 העל-אלה לא-אפקד נאם-יהוה אם בגוי אשר-כזה לא תתנקם נפשי

5:30 שמה ושערורה נהיתה בארץ

5:31 הנביאים נבאו-בשקר והכהנים ירדו על-ידיהם ועמי אהבו כן ומה-תעשו לאחריתה

6:1 העזו בני בנימן מקרב ירושלם ובתקוע תקעו שופר ועל-בית הכרם שאו משאת כי רעה נשקפה מצפון ושבר גדול

6:2 הנוה והמענגה דמיתי בת-ציון

6:3 אליה יבאו רעים ועדריהם תקעו עליה אהלים סביב רעו איש את-ידו

6:4 קדשו עליה מלחמה קומו ונעלה בצהרים אוי לנו כי-פנה היום כי ינטו צללי-ערב

6:5 קומו ונעלה בלילה ונשחיתה ארמנותיה

6:6 כי כה אמר יהוה צבאות כרתו עצה ושפכו על-ירושלם סללה היא העיר הפקד כלה עשק בקרבה

6:7 כהקיר בור מימיה כן הקרה רעתה חמס ושד ישמע בה על-פני תמיד חלי ומכה

6:8 הוסרי ירושלם פן-תקע נפשי ממך פן-אשימך שממה ארץ לוא נושבה

6:9 כה אמר יהוה צבאות עולל יעוללו כגפן שארית ישראל השב ידך כבוצר על-סלסלות

6:10 על-מי אדברה ואעידה וישמעו הנה ערלה אזנם ולא יוכלו להקשיב הנה דבר-יהוה היה להם לחרפה לא יחפצו-בו

6:11 ואת חמת יהוה מלאתי נלאיתי הכיל שפך על-עולל בחוץ ועל סוד בחורים יחדו כי-גם-איש עם-אשה ילכדו זקן עם-מלא ימים

6:12 ונסבו בתיהם לאחרים שדות ונשים יחדו כי-אטה את-ידי על-ישבי הארץ נאם-יהוה

6:13 כי מקטנם ועד-גדולם כלו בוצע בצע ומנביא ועד-כהן כלו עשה שקר

6:14 וירפאו את-שבר עמי על-נקלה לאמר שלום שלום ואין שלום

6:15 הבישו כי תועבה עשו גם-בוש לא-יבושו גם-הכלים לא ידעו לכן יפלו בנפלים בעת-פקדתים יכשלו אמר יהוה

6:16 כה אמר יהוה עמדו על-דרכים וראו ושאלו לנתבות עולם אי-זה דרך הטוב ולכו-בה ומצאו מרגוע לנפשכם ויאמרו לא נלך

6:17 והקמתי עליכם צפים הקשיבו לקול שופר ויאמרו לא נקשיב

6:18 לכן שמעו הגוים ודעי עדה את-אשר-בם

6:19 שמעי הארץ הנה אנכי מביא רעה אל-העם הזה פרי מחשבותם כי על-דברי לא הקשיבו ותורתי וימאסו-בה

6:20 למה-זה לי לבונה משבא תבוא וקנה הטוב מארץ מרחק עלותיכם לא לרצון וזבחיכם לא-ערבו לי

6:21 לכן כה אמר יהוה הנני נתן אל-העם הזה מכשלים וכשלו בם אבות ובנים יחדו שכן ורעו יאבדו

6:22 כה אמר יהוה הנה עם בא מארץ צפון וגוי גדול יעור מירכתי-ארץ

6:23 קשת וכידון יחזיקו אכזרי הוא ולא ירחמו קולם כים יהמה ועל-סוסים ירכבו ערוך כאיש למלחמה עליך בת-ציון

6:24 שמענו את-שמעו רפו ידינו צרה החזיקתנו חיל כיולדה

6:25 אל-תצאי השדה ובדרך אל-תלכי כי חרב לאיב מגור מסביב

6:26 בת-עמי חגרי-שק והתפלשי באפר אבל יחיד עשי לך מספד תמרורים כי פתאם יבא השדד עלינו

6:27 בחון נתתיך בעמי מבצר ותדע ובחנת את-דרכם

6:28 כלם סרי סוררים הלכי רכיל נחשת וברזל כלם משחיתים המה

6:29 נחר מפח מאשתם עפרת לשוא צרף צרוף ורעים לא נתקו

6:30 כסף נמאס קראו להם כי-מאס יהוה בהם

7:1 הדבר אשר היה אל-ירמיהו מאת יהוה לאמר

7:2 עמד בשער בית יהוה וקראת שם את-הדבר הזה ואמרת שמעו דבר-יהוה כל-יהודה הבאים בשערים האלה להשתחות ליהוה

7:3 כה-אמר יהוה צבאות אלהי ישראל היטיבו דרכיכם ומעלליכם ואשכנה אתכם במקום הזה

7:4 אל-תבטחו לכם אל-דברי השקר לאמר היכל יהוה היכל יהוה היכל יהוה המה

7:5 כי אם-היטיב תיטיבו את-דרכיכם ואת-מעלליכם אם-עשו תעשו משפט בין איש ובין רעהו

7:6 גר יתום ואלמנה לא תעשקו ודם נקי אל-תשפכו במקום הזה ואחרי אלהים אחרים לא תלכו לרע לכם

7:7 ושכנתי אתכם במקום הזה בארץ אשר נתתי לאבותיכם למן-עולם ועד-עולם

7:8 הנה אתם בטחים לכם על-דברי השקר לבלתי הועיל

7:9 הגנב רצח ונאף והשבע לשקר וקטר לבעל והלך אחרי אלהים אחרים אשר לא-ידעתם

7:10 ובאתם ועמדתם לפני בבית הזה אשר נקרא-שמי עליו ואמרתם נצלנו למען עשות את כל-התועבות האלה

7:11 המערת פרצים היה הבית הזה אשר-נקרא-שמי עליו בעיניכם גם אנכי הנה ראיתי נאם-יהוה

7:12 כי לכו-נא אל-מקומי אשר בשילו אשר שכנתי שמי שם בראשונה וראו את אשר-עשיתי לו מפני רעת עמי ישראל

7:13 ועתה יען עשותכם את-כל-המעשים האלה נאם-יהוה ואדבר אליכם השכם ודבר ולא שמעתם ואקרא אתכם ולא עניתם

7:14 ועשיתי לבית אשר נקרא-שמי עליו אשר אתם בטחים בו ולמקום אשר-נתתי לכם ולאבותיכם כאשר עשיתי לשלו

7:15 והשלכתי אתכם מעל פני כאשר השלכתי את-כל-אחיכם את כל-זרע אפרים

7:16 ואתה אל-תתפלל בעד-העם הזה ואל-תשא בעדם רנה ותפלה ואל-תפגע-בי כי-אינני שמע אתך

7:17 האינך ראה מה המה עשים בערי יהודה ובחצות ירושלם

7:18 הבנים מלקטים עצים והאבות מבערים את-האש והנשים לשות בצק לעשות כונים למלכת השמים והסך נסכים לאלהים אחרים למען הכעסני

7:19 האתי הם מכעסים נאם-יהוה הלוא אתם למען בשת פניהם

7:20 לכן כה-אמר אדני יהוה הנה אפי וחמתי נתכת אל-המקום הזה על-האדם ועל-הבהמה ועל-עץ השדה ועל-פרי האדמה ובערה ולא תכבה

7:21 כה אמר יהוה צבאות אלהי ישראל עלותיכם ספו על-זבחיכם ואכלו בשר

7:22 כי לא-דברתי את-אבותיכם ולא צויתים ביום הוציא אותם מארץ מצרים על-דברי עולה וזבח

7:23 כי אם-את-הדבר הזה צויתי אותם לאמר שמעו בקולי והייתי לכם לאלהים ואתם תהיו-לי לעם והלכתם בכל-הדרך אשר אצוה אתכם למען ייטב לכם

7:24 ולא שמעו ולא-הטו את-אזנם וילכו במעצות בשררות לבם הרע ויהיו לאחור ולא לפנים

7:25 למן-היום אשר יצאו אבותיכם מארץ מצרים עד היום הזה ואשלח אליכם את-כל-עבדי הנביאים יום השכם ושלח

7:26 ולוא שמעו אלי ולא הטו את-אזנם ויקשו את-ערפם הרעו מאבותם

7:27 ודברת אליהם את-כל-הדברים האלה ולא ישמעו אליך וקראת אליהם ולא יענוכה

7:28 ואמרת אליהם זה הגוי אשר לוא-שמעו בקול יהוה אלהיו ולא לקחו מוסר אבדה האמונה ונכרתה מפיהם

7:29 גזי נזרך והשליכי ושאי על-שפים קינה כי מאס יהוה ויטש את-דור עברתו

7:30 כי-עשו בני-יהודה הרע בעיני נאום-יהוה שמו שקוציהם בבית אשר-נקרא-שמי עליו לטמאו

7:31 ובנו במות התפת אשר בגיא בן-הנם לשרף את-בניהם ואת-בנתיהם באש אשר לא צויתי ולא עלתה על-לבי

7:32 לכן הנה-ימים באים נאם-יהוה ולא-יאמר עוד התפת וגיא בן-הנם כי אם-גיא ההרגה וקברו בתפת מאין מקום

7:33 והיתה נבלת העם הזה למאכל לעוף השמים ולבהמת הארץ ואין מחריד

7:34 והשבתי מערי יהודה ומחצות ירושלם קול ששון וקול שמחה קול חתן וקול כלה כי לחרבה תהיה הארץ

8:1 בעת ההיא נאם-יהוה ויציאו את-עצמות מלכי-יהודה ואת-עצמות-שריו ואת-עצמות הכהנים ואת עצמות הנביאים ואת עצמות יושבי-ירושלם מקבריהם

8:2 ושטחום לשמש ולירח ולכל צבא השמים אשר אהבום ואשר עבדום ואשר הלכו אחריהם ואשר דרשום ואשר השתחוו להם לא יאספו ולא יקברו לדמן על-פני האדמה יהיו

8:3 ונבחר מות מחיים לכל השארית הנשארים מן-המשפחה הרעה הזאת בכל-המקמות הנשארים אשר הדחתים שם נאם יהוה צבאות

8:4 ואמרת אליהם כה אמר יהוה היפלו ולא יקומו אם-ישוב ולא ישוב

8:5 מדוע שובבה העם הזה ירושלם משבה נצחת החזיקו בתרמית מאנו לשוב

8:6 הקשבתי ואשמע לוא-כן ידברו אין איש נחם על-רעתו לאמר מה עשיתי כלה שב במרצותם כסוס שוטף במלחמה

8:7 גם-חסידה בשמים ידעה מועדיה ותר וסוס ועגור שמרו את-עת באנה ועמי לא ידעו את משפט יהוה

8:8 איכה תאמרו חכמים אנחנו ותורת יהוה אתנו אכן הנה לשקר עשה עט שקר ספרים

8:9 הבישו חכמים חתו וילכדו הנה בדבר-יהוה מאסו וחכמת-מה להם

8:10 לכן אתן את-נשיהם לאחרים שדותיהם ליורשים כי מקטן ועד-גדול כלה בצע בצע מנביא ועד-כהן כלה עשה שקר

8:11 וירפו את-שבר בת-עמי על-נקלה לאמר שלום שלום ואין שלום

8:12 הבשו כי תועבה עשו גם-בוש לא-יבשו והכלם לא ידעו לכן יפלו בנפלים בעת פקדתם יכשלו אמר יהוה

8:13 אסף אסיפם נאם-יהוה אין ענבים בגפן ואין תאנים בתאנה והעלה נבל ואתן להם יעברום

8:14 על-מה אנחנו ישבים האספו ונבוא אל-ערי המבצר ונדמה-שם כי יהוה אלהינו הדמנו וישקנו מי-ראש כי חטאנו ליהוה

8:15 קוה לשלום ואין טוב לעת מרפה והנה בעתה

8:16 מדן נשמע נחרת סוסיו מקול מצהלות אביריו רעשה כל-הארץ ויבואו ויאכלו ארץ ומלואה עיר וישבי בה

8:17 כי הנני משלח בכם נחשים צפענים אשר אין-להם לחש ונשכו אתכם נאם-יהוה

8:18 מבליגיתי עלי יגון עלי לבי דוי

8:19 הנה-קול שועת בת-עמי מארץ מרחקים היהוה אין בציון אם-מלכה אין בה מדוע הכעסוני בפסליהם בהבלי נכר

8:20 עבר קציר כלה קיץ ואנחנו לוא נושענו

8:21 על-שבר בת-עמי השברתי קדרתי שמה החזקתני

8:22 הצרי אין בגלעד אם-רפא אין שם כי מדוע לא עלתה ארכת בת-עמי

8:23 מי-יתן ראשי מים ועיני מקור דמעה ואבכה יומם ולילה את חללי בת-עמי

9:1 מי-יתנני במדבר מלון ארחים ואעזבה את-עמי ואלכה מאתם כי כלם מנאפים עצרת בגדים

9:2 וידרכו את-לשונם קשתם שקר ולא לאמונה גברו בארץ כי מרעה אל-רעה יצאו ואתי לא-ידעו נאם-יהוה

9:3 איש מרעהו השמרו ועל-כל-אח אל-תבטחו כי כל-אח עקוב יעקב וכל-רע רכיל יהלך

9:4 ואיש ברעהו יהתלו ואמת לא ידברו למדו לשונם דבר-שקר העוה נלאו

9:5 שבתך בתוך מרמה במרמה מאנו דעת-אותי נאם-יהוה

9:6 לכן כה אמר יהוה צבאות הנני צורפם ובחנתים כי-איך אעשה מפני בת-עמי

9:7 חץ שוחט לשונם מרמה דבר בפיו שלום את-רעהו ידבר ובקרבו ישים ארבו

9:8 העל-אלה לא-אפקד-בם נאם-יהוה אם בגוי אשר-כזה לא תתנקם נפשי

9:9 על-ההרים אשא בכי ונהי ועל-נאות מדבר קינה כי נצתו מבלי-איש עבר ולא שמעו קול מקנה מעוף השמים ועד-בהמה נדדו הלכו

9:10 ונתתי את-ירושלם לגלים מעון תנים ואת-ערי יהודה אתן שממה מבלי יושב

9:11 מי-האיש החכם ויבן את-זאת ואשר דבר פי-יהוה אליו ויגדה על-מה אבדה הארץ נצתה כמדבר מבלי עבר

9:12 ויאמר יהוה על-עזבם את-תורתי אשר נתתי לפניהם ולא-שמעו בקולי ולא-הלכו בה

9:13 וילכו אחרי שררות לבם ואחרי הבעלים אשר למדום אבותם

9:14 לכן כה-אמר יהוה צבאות אלהי ישראל הנני מאכילם את-העם הזה לענה והשקיתים מי-ראש

9:15 והפצותים בגוים אשר לא ידעו המה ואבותם ושלחתי אחריהם את-החרב עד כלותי אותם

9:16 כה אמר יהוה צבאות התבוננו וקראו למקוננות ותבואינה ואל-החכמות שלחו ותבואנה

9:17 ותמהרנה ותשנה עלינו נהי ותרדנה עינינו דמעה ועפעפינו יזלו-מים

9:18 כי קול נהי נשמע מציון איך שדדנו בשנו מאד כי-עזבנו ארץ כי השליכו משכנותינו

9:19 כי-שמענה נשים דבר-יהוה ותקח אזנכם דבר-פיו ולמדנה בנותיכם נהי ואשה רעותה קינה

9:20 כי-עלה מות בחלונינו בא בארמנותינו להכרית עולל מחוץ בחורים מרחבות

9:21 דבר כה נאם-יהוה ונפלה נבלת האדם כדמן על-פני השדה וכעמיר מאחרי הקצר ואין מאסף

9:22 כה אמר יהוה אל-יתהלל חכם בחכמתו ואל-יתהלל הגבור בגבורתו אל-יתהלל עשיר בעשרו

9:23 כי אם-בזאת יתהלל המתהלל השכל וידע אותי כי אני יהוה עשה חסד משפט וצדקה בארץ כי-באלה חפצתי נאם-יהוה

9:24 הנה ימים באים נאם-יהוה ופקדתי על-כל-מול בערלה

9:25 על-מצרים ועל-יהודה ועל-אדום ועל-בני עמון ועל-מואב ועל כל-קצוצי פאה הישבים במדבר כי כל-הגוים ערלים וכל-בית ישראל ערלי-לב

10:1 שמעו את-הדבר אשר דבר יהוה עליכם בית ישראל

10:2 כה אמר יהוה אל-דרך הגוים אל-תלמדו ומאתות השמים אל-תחתו כי-יחתו הגוים מהמה

10:3 כי-חקות העמים הבל הוא כי-עץ מיער כרתו מעשה ידי-חרש במעצד

10:4 בכסף ובזהב ייפהו במסמרות ובמקבות יחזקום ולוא יפיק

10:5 כתמר מקשה המה ולא ידברו נשוא ינשוא כי לא יצעדו אל-תיראו מהם כי-לא ירעו וגם-היטיב אין אותם

10:6 מאין כמוך יהוה גדול אתה וגדול שמך בגבורה

10:7 מי לא יראך מלך הגוים כי לך יאתה כי בכל-חכמי הגוים ובכל-מלכותם מאין כמוך

10:8 ובאחת יבערו ויכסלו מוסר הבלים עץ הוא

10:9 כסף מרקע מתרשיש יובא וזהב מאופז מעשה חרש וידי צורף תכלת וארגמן לבושם מעשה חכמים כלם

10:10 ויהוה אלהים אמת הוא-אלהים חיים ומלך עולם מקצפו תרעש הארץ ולא-יכלו גוים זעמו

10:11 כדנה תאמרון להום אלהיא די-שמיא וארקא לא עבדו יאבדו מארעא ומן-תחות שמיא אלה

10:12 עשה ארץ בכחו מכין תבל בחכמתו ובתבונתו נטה שמים

10:13 לקול תתו המון מים בשמים ויעלה נשאים מקצה ארץ ברקים למטר עשה ויוצא רוח מאצרתיו

10:14 נבער כל-אדם מדעת הביש כל-צורף מפסל כי שקר נסכו ולא-רוח בם

10:15 הבל המה מעשה תעתעים בעת פקדתם יאבדו

10:16 לא-כאלה חלק יעקב כי-יוצר הכל הוא וישראל שבט נחלתו יהוה צבאות שמו

10:17 אספי מארץ כנעתך ישבתי במצור

10:18 כי-כה אמר יהוה הנני קולע את-יושבי הארץ בפעם הזאת והצרותי להם למען ימצאו

10:19 אוי לי על-שברי נחלה מכתי ואני אמרתי אך זה חלי ואשאנו

10:20 אהלי שדד וכל-מיתרי נתקו בני יצאני ואינם אין-נטה עוד אהלי ומקים יריעותי

10:21 כי נבערו הרעים ואת-יהוה לא דרשו על-כן לא השכילו וכל-מרעיתם נפוצה

10:22 קול שמועה הנה באה ורעש גדול מארץ צפון לשום את-ערי יהודה שממה מעון תנים

10:23 ידעתי יהוה כי לא לאדם דרכו לא-לאיש הלך והכין את-צעדו

10:24 יסרני יהוה אך-במשפט אל-באפך פן-תמעטני

10:25 שפך חמתך על-הגוים אשר לא-ידעוך ועל משפחות אשר בשמך לא קראו כי-אכלו את-יעקב ואכלהו ויכלהו ואת-נוהו השמו

11:1 הדבר אשר היה אל-ירמיהו מאת יהוה לאמר

11:2 שמעו את-דברי הברית הזאת ודברתם אל-איש יהודה ועל-ישבי ירושלם

11:3 ואמרת אליהם כה-אמר יהוה אלהי ישראל ארור האיש אשר לא ישמע את-דברי הברית הזאת

11:4 אשר צויתי את-אבותיכם ביום הוציאי-אותם מארץ-מצרים מכור הברזל לאמר שמעו בקולי ועשיתם אותם ככל אשר-אצוה אתכם והייתם לי לעם ואנכי אהיה לכם לאלהים

11:5 למען הקים את-השבועה אשר-נשבעתי לאבותיכם לתת להם ארץ זבת חלב ודבש כיום הזה ואען ואמר אמן יהוה

11:6 ויאמר יהוה אלי קרא את-כל-הדברים האלה בערי יהודה ובחצות ירושלם לאמר שמעו את-דברי הברית הזאת ועשיתם אותם

11:7 כי העד העדתי באבותיכם ביום העלותי אותם מארץ מצרים ועד-היום הזה השכם והעד לאמר שמעו בקולי

11:8 ולא שמעו ולא-הטו את-אזנם וילכו איש בשרירות לבם הרע ואביא עליהם את-כל-דברי הברית-הזאת אשר-צויתי לעשות ולא עשו

11:9 ויאמר יהוה אלי נמצא-קשר באיש יהודה ובישבי ירושלם

11:10 שבו על-עונת אבותם הראשנים אשר מאנו לשמוע את-דברי והמה הלכו אחרי אלהים אחרים לעבדם הפרו בית-ישראל ובית יהודה את-בריתי אשר כרתי את-אבותם

11:11 לכן כה אמר יהוה הנני מביא אליהם רעה אשר לא-יוכלו לצאת ממנה וזעקו אלי ולא אשמע אליהם

11:12 והלכו ערי יהודה וישבי ירושלם וזעקו אל-האלהים אשר הם מקטרים להם והושע לא-יושיעו להם בעת רעתם

11:13 כי מספר עריך היו אלהיך יהודה ומספר חצות ירושלם שמתם מזבחות לבשת מזבחות לקטר לבעל

11:14 ואתה אל-תתפלל בעד-העם הזה ואל-תשא בעדם רנה ותפלה כי אינני שמע בעת קראם אלי בעד רעתם

11:15 מה לידידי בביתי עשותה המזמתה הרבים ובשר-קדש יעברו מעליך כי רעתכי אז תעלזי

11:16 זית רענן יפה פרי-תאר קרא יהוה שמך לקול המולה גדלה הצית אש עליה ורעו דליותיו

11:17 ויהוה צבאות הנוטע אותך דבר עליך רעה בגלל רעת בית-ישראל ובית יהודה אשר עשו להם להכעסני לקטר לבעל

11:18 ויהוה הודיעני ואדעה אז הראיתני מעלליהם

11:19 ואני ככבש אלוף יובל לטבוח ולא-ידעתי כי-עלי חשבו מחשבות נשחיתה עץ בלחמו ונכרתנו מארץ חיים ושמו לא-יזכר עוד

11:20 ויהוה צבאות שפט צדק בחן כליות ולב אראה נקמתך מהם כי אליך גליתי את-ריבי

11:21 לכן כה-אמר יהוה על-אנשי ענתות המבקשים את-נפשך לאמר לא תנבא בשם יהוה ולא תמות בידנו

11:22 לכן כה אמר יהוה צבאות הנני פקד עליהם הבחורים ימתו בחרב בניהם ובנותיהם ימתו ברעב

11:23 ושארית לא תהיה להם כי-אביא רעה אל-אנשי ענתות שנת פקדתם

12:1 צדיק אתה יהוה כי אריב אליך אך משפטים אדבר אותך מדוע דרך רשעים צלחה שלו כל-בגדי בגד

12:2 נטעתם גם-שרשו ילכו גם-עשו פרי קרוב אתה בפיהם ורחוק מכליותיהם

12:3 ואתה יהוה ידעתני תראני ובחנת לבי אתך התקם כצאן לטבחה והקדשם ליום הרגה

12:4 עד-מתי תאבל הארץ ועשב כל-השדה ייבש מרעת ישבי-בה ספתה בהמות ועוף כי אמרו לא יראה את-אחריתנו

12:5 כי את-רגלים רצתה וילאוך ואיך תתחרה את-הסוסים ובארץ שלום אתה בוטח ואיך תעשה בגאון הירדן

12:6 כי גם-אחיך ובית-אביך גם-המה בגדו בך גם-המה קראו אחריך מלא אל-תאמן בם כי-ידברו אליך טובות

12:7 עזבתי את-ביתי נטשתי את-נחלתי נתתי את-ידדות נפשי בכף איביה

12:8 היתה-לי נחלתי כאריה ביער נתנה עלי בקולה על-כן שנאתיה

12:9 העיט צבוע נחלתי לי העיט סביב עליה לכו אספו כל-חית השדה התיו לאכלה

12:10 רעים רבים שחתו כרמי בססו את-חלקתי נתנו את-חלקת חמדתי למדבר שממה

12:11 שמה לשממה אבלה עלי שממה נשמה כל-הארץ כי אין איש שם על-לב

12:12 על-כל-שפים במדבר באו שדדים כי חרב ליהוה אכלה מקצה-ארץ ועד-קצה הארץ אין שלום לכל-בשר

12:13 זרעו חטים וקצים קצרו נחלו לא יועלו ובשו מתבואתיכם מחרון אף-יהוה

12:14 כה אמר יהוה על-כל-שכני הרעים הנגעים בנחלה אשר-הנחלתי את-עמי את-ישראל הנני נתשם מעל אדמתם ואת-בית יהודה אתוש מתוכם

12:15 והיה אחרי נתשי אותם אשוב ורחמתים והשבתים איש לנחלתו ואיש לארצו

12:16 והיה אם-למד ילמדו את-דרכי עמי להשבע בשמי חי-יהוה כאשר למדו את-עמי להשבע בבעל ונבנו בתוך עמי

12:17 ואם לא ישמעו ונתשתי את-הגוי ההוא נתוש ואבד נאם-יהוה

13:1 כה-אמר יהוה אלי הלוך וקנית לך אזור פשתים ושמתו על-מתניך ובמים לא תבאהו

13:2 ואקנה את-האזור כדבר יהוה ואשם על-מתני

13:3 ויהי דבר-יהוה אלי שנית לאמר

13:4 קח את-האזור אשר קנית אשר על-מתניך וקום לך פרתה וטמנהו שם בנקיק הסלע

13:5 ואלך ואטמנהו בפרת כאשר צוה יהוה אותי

13:6 ויהי מקץ ימים רבים ויאמר יהוה אלי קום לך פרתה וקח משם את-האזור אשר צויתיך לטמנו-שם

13:7 ואלך פרתה ואחפר ואקח את-האזור מן-המקום אשר-טמנתיו שמה והנה נשחת האזור לא יצלח לכל

13:8 ויהי דבר-יהוה אלי לאמר

13:9 כה אמר יהוה ככה אשחית את-גאון יהודה ואת-גאון ירושלם הרב

13:10 העם הזה הרע המאנים לשמוע את-דברי ההלכים בשררות לבם וילכו אחרי אלהים אחרים לעבדם ולהשתחות להם ויהי כאזור הזה אשר לא-יצלח לכל

13:11 כי כאשר ידבק האזור אל-מתני-איש כן הדבקתי אלי את-כל-בית ישראל ואת-כל-בית יהודה נאם-יהוה להיות לי לעם ולשם ולתהלה ולתפארת ולא שמעו

13:12 ואמרת אליהם את-הדבר הזה כה-אמר יהוה אלהי ישראל כל-נבל ימלא יין ואמרו אליך הידע לא נדע כי כל-נבל ימלא יין

13:13 ואמרת אליהם כה-אמר יהוה הנני ממלא את-כל-ישבי הארץ הזאת ואת-המלכים הישבים לדוד על-כסאו ואת-הכהנים ואת-הנביאים ואת כל-ישבי ירושלם שכרון

13:14 ונפצתים איש אל-אחיו והאבות והבנים יחדו נאם-יהוה לא-אחמול ולא-אחוס ולא ארחם מהשחיתם

13:15 שמעו והאזינו אל-תגבהו כי יהוה דבר

13:16 תנו ליהוה אלהיכם כבוד בטרם יחשך ובטרם יתנגפו רגליכם על-הרי נשף וקויתם לאור ושמה לצלמות ישית לערפל

13:17 ואם לא תשמעוה במסתרים תבכה-נפשי מפני גוה ודמע תדמע ותרד עיני דמעה כי נשבה עדר יהוה

13:18 אמר למלך ולגבירה השפילו שבו כי ירד מראשותיכם עטרת תפארתכם

13:19 ערי הנגב סגרו ואין פתח הגלת יהודה כלה הגלת שלומים

13:20 שאי עיניכם וראי הבאים מצפון איה העדר נתן-לך צאן תפארתך

13:21 מה-תאמרי כי-יפקד עליך ואת למדת אתם עליך אלפים לראש הלוא חבלים יאחזוך כמו אשת לדה

13:22 וכי תאמרי בלבבך מדוע קראני אלה ברב עונך נגלו שוליך נחמסו עקביך

13:23 היהפך כושי עורו ונמר חברברתיו גם-אתם תוכלו להיטיב למדי הרע

13:24 ואפיצם כקש-עובר לרוח מדבר

13:25 זה גורלך מנת-מדיך מאתי נאם-יהוה אשר שכחת אותי ותבטחי בשקר

13:26 וגם-אני חשפתי שוליך על-פניך ונראה קלונך

13:27 נאפיך ומצהלותיך זמת זנותך על-גבעות בשדה ראיתי שקוציך אוי לך ירושלם לא תטהרי אחרי מתי עד

14:1 אשר היה דבר-יהוה אל-ירמיהו על-דברי הבצרות

14:2 אבלה יהודה ושעריה אמללו קדרו לארץ וצוחת ירושלם עלתה

14:3 ואדריהם שלחו צעוריהם למים באו על-גבים לא-מצאו מים שבו כליהם ריקם בשו והכלמו וחפו ראשם

14:4 בעבור האדמה חתה כי לא-היה גשם בארץ בשו אכרים חפו ראשם

14:5 כי גם-אילת בשדה ילדה ועזוב כי לא-היה דשא

14:6 ופראים עמדו על-שפים שאפו רוח כתנים כלו עיניהם כי-אין עשב

14:7 אם-עונינו ענו בנו יהוה עשה למען שמך כי-רבו משובתינו לך חטאנו

14:8 מקוה ישראל מושיעו בעת צרה למה תהיה כגר בארץ וכארח נטה ללון

14:9 למה תהיה כאיש נדהם כגבור לא-יוכל להושיע ואתה בקרבנו יהוה ושמך עלינו נקרא אל-תנחנו

14:10 כה-אמר יהוה לעם הזה כן אהבו לנוע רגליהם לא חשכו ויהוה לא רצם עתה יזכר עונם ויפקד חטאתם

14:11 ויאמר יהוה אלי אל-תתפלל בעד-העם הזה לטובה

14:12 כי יצמו אינני שמע אל-רנתם וכי יעלו עלה ומנחה אינני רצם כי בחרב וברעב ובדבר אנכי מכלה אותם

14:13 ואמר אהה אדני יהוה הנה הנבאים אמרים להם לא-תראו חרב ורעב לא-יהיה לכם כי-שלום אמת אתן לכם במקום הזה

14:14 ויאמר יהוה אלי שקר הנבאים נבאים בשמי לא שלחתים ולא צויתים ולא דברתי אליהם חזון שקר וקסם ואלול ותרמות לבם המה מתנבאים לכם

14:15 לכן כה-אמר יהוה על-הנבאים הנבאים בשמי ואני לא-שלחתים והמה אמרים חרב ורעב לא יהיה בארץ הזאת בחרב וברעב יתמו הנבאים ההמה

14:16 והעם אשר-המה נבאים להם יהיו משלכים בחצות ירושלם מפני הרעב והחרב ואין מקבר להמה המה נשיהם ובניהם ובנתיהם ושפכתי עליהם את-רעתם

14:17 ואמרת אליהם את-הדבר הזה תרדנה עיני דמעה לילה ויומם ואל-תדמינה כי שבר גדול נשברה בתולת בת-עמי מכה נחלה מאד

14:18 אם-יצאתי השדה והנה חללי-חרב ואם באתי העיר והנה תחלואי רעב כי-גם-נביא גם-כהן סחרו אל-ארץ ולא ידעו

14:19 המאס מאסת את-יהודה אם-בציון געלה נפשך מדוע הכיתנו ואין לנו מרפא קוה לשלום ואין טוב ולעת מרפא והנה בעתה

14:20 ידענו יהוה רשענו עון אבותינו כי חטאנו לך

14:21 אל-תנאץ למען שמך אל-תנבל כסא כבודך זכר אל-תפר בריתך אתנו

14:22 היש בהבלי הגוים מגשמים ואם-השמים יתנו רבבים הלא אתה-הוא יהוה אלהינו ונקוה-לך כי-אתה עשית את-כל-אלה

15:1 ויאמר יהוה אלי אם-יעמד משה ושמואל לפני אין נפשי אל-העם הזה שלח מעל-פני ויצאו

15:2 והיה כי-יאמרו אליך אנה נצא ואמרת אליהם כה-אמר יהוה אשר למות למות ואשר לחרב לחרב ואשר לרעב לרעב ואשר לשבי לשבי

15:3 ופקדתי עליהם ארבע משפחות נאם-יהוה את-החרב להרג ואת-הכלבים לסחב ואת-עוף השמים ואת-בהמת הארץ לאכל ולהשחית

15:4 ונתתים לזועה לכל ממלכות הארץ בגלל מנשה בן-יחזקיהו מלך יהודה על אשר-עשה בירושלם

15:5 כי מי-יחמל עליך ירושלם ומי ינוד לך ומי יסור לשאל לשלם לך

15:6 את נטשת אתי נאם-יהוה אחור תלכי ואט את-ידי עליך ואשחיתך נלאיתי הנחם

15:7 ואזרם במזרה בשערי הארץ שכלתי אבדתי את-עמי מדרכיהם לוא-שבו

15:8 עצמו-לי אלמנתו מחול ימים הבאתי להם על-אם בחור שדד בצהרים הפלתי עליה פתאם עיר ובהלות

15:9 אמללה ילדת השבעה נפחה נפשה באה שמשה בעד יומם בושה וחפרה ושאריתם לחרב אתן לפני איביהם נאם-יהוה

15:10 אוי-לי אמי כי ילדתני איש ריב ואיש מדון לכל-הארץ לא-נשיתי ולא-נשו-בי כלה מקללוני

15:11 אמר יהוה אם-לא שרותך לטוב אם-לוא הפגעתי בך בעת-רעה ובעת צרה את-האיב

15:12 הירע ברזל ברזל מצפון ונחשת

15:13 חילך ואוצרותיך לבז אתן לא במחיר ובכל-חטאותיך ובכל-גבוליך

15:14 והעברתי את-איביך בארץ לא ידעת כי-אש קדחה באפי עליכם תוקד

15:15 אתה ידעת יהוה זכרני ופקדני והנקם לי מרדפי אל-לארך אפך תקחני דע שאתי עליך חרפה

15:16 נמצאו דבריך ואכלם ויהי דבריך לי לששון ולשמחת לבבי כי-נקרא שמך עלי יהוה אלהי צבאות

15:17 לא-ישבתי בסוד-משחקים ואעלז מפני ידך בדד ישבתי כי-זעם מלאתני

15:18 למה היה כאבי נצח ומכתי אנושה מאנה הרפא היו תהיה לי כמו אכזב מים לא נאמנו

15:19 לכן כה-אמר יהוה אם-תשוב ואשיבך לפני תעמד ואם-תוציא יקר מזולל כפי תהיה ישבו המה אליך ואתה לא-תשוב אליהם

15:20 ונתתיך לעם הזה לחומת נחשת בצורה ונלחמו אליך ולא-יוכלו לך כי-אתך אני להושיעך ולהצילך נאם-יהוה

15:21 והצלתיך מיד רעים ופדתיך מכף ערצים

16:1 ויהי דבר-יהוה אלי לאמר

16:2 לא-תקח לך אשה ולא-יהיו לך בנים ובנות במקום הזה

16:3 כי-כה אמר יהוה על-הבנים ועל-הבנות הילודים במקום הזה ועל-אמתם הילדות אותם ועל-אבותם המולדים אותם בארץ הזאת

16:4 ממותי תחלאים ימתו לא יספדו ולא יקברו לדמן על-פני האדמה יהיו ובחרב וברעב יכלו והיתה נבלתם למאכל לעוף השמים ולבהמת הארץ

16:5 כי-כה אמר יהוה אל-תבוא בית מרזח ואל-תלך לספוד ואל-תנד להם כי-אספתי את-שלומי מאת העם-הזה נאם-יהוה את-החסד ואת-הרחמים

16:6 ומתו גדלים וקטנים בארץ הזאת לא יקברו ולא-יספדו להם ולא יתגדד ולא יקרח להם

16:7 ולא-יפרסו להם על-אבל לנחמו על-מת ולא-ישקו אותם כוס תנחומים על-אביו ועל-אמו

16:8 ובית-משתה לא-תבוא לשבת אותם לאכל ולשתות

16:9 כי כה אמר יהוה צבאות אלהי ישראל הנני משבית מן-המקום הזה לעיניכם ובימיכם קול ששון וקול שמחה קול חתן וקול כלה

16:10 והיה כי תגיד לעם הזה את כל-הדברים האלה ואמרו אליך על-מה דבר יהוה עלינו את כל-הרעה הגדולה הזאת ומה עוננו ומה חטאתנו אשר חטאנו ליהוה אלהינו

16:11 ואמרת אליהם על אשר-עזבו אבותיכם אותי נאם-יהוה וילכו אחרי אלהים אחרים ויעבדום וישתחוו להם ואתי עזבו ואת-תורתי לא שמרו

16:12 ואתם הרעתם לעשות מאבותיכם והנכם הלכים איש אחרי שררות לבו-הרע לבלתי שמע אלי

16:13 והטלתי אתכם מעל הארץ הזאת על-הארץ אשר לא ידעתם אתם ואבותיכם ועבדתם-שם את-אלהים אחרים יומם ולילה אשר לא-אתן לכם חנינה

16:14 לכן הנה-ימים באים נאם-יהוה ולא-יאמר עוד חי-יהוה אשר העלה את-בני ישראל מארץ מצרים

16:15 כי אם-חי-יהוה אשר העלה את-בני ישראל מארץ צפון ומכל הארצות אשר הדיחם שמה והשבתים על-אדמתם אשר נתתי לאבותם

16:16 הנני שלח לדוגים רבים נאם-יהוה ודיגום ואחרי-כן אשלח לרבים צידים וצדום מעל כל-הר ומעל כל-גבעה ומנקיקי הסלעים

16:17 כי עיני על-כל-דרכיהם לא נסתרו מלפני ולא-נצפן עונם מנגד עיני

16:18 ושלמתי ראשונה משנה עונם וחטאתם על חללם את-ארצי בנבלת שקוציהם ותועבותיהם מלאו את-נחלתי

16:19 יהוה עזי ומעזי ומנוסי ביום צרה אליך גוים יבאו מאפסי-ארץ ויאמרו אך-שקר נחלו אבותינו הבל ואין-בם מועיל

16:20 היעשה-לו אדם אלהים והמה לא אלהים

16:21 לכן הנני מודיעם בפעם הזאת אודיעם את-ידי ואת-גבורתי וידעו כי-שמי יהוה

17:1 חטאת יהודה כתובה בעט ברזל בצפרן שמיר חרושה על-לוח לבם ולקרנות מזבחותיכם

17:2 כזכר בניהם מזבחותם ואשריהם על-עץ רענן על גבעות הגבהות

17:3 הררי בשדה חילך כל-אוצרותיך לבז אתן במתיך בחטאת בכל-גבוליך

17:4 ושמטתה ובך מנחלתך אשר נתתי לך והעבדתיך את-איביך בארץ אשר לא-ידעת כי-אש קדחתם באפי עד-עולם תוקד

17:5 כה אמר יהוה ארור הגבר אשר יבטח באדם ושם בשר זרעו ומן-יהוה יסור לבו

17:6 והיה כערער בערבה ולא יראה כי-יבוא טוב ושכן חררים במדבר ארץ מלחה ולא תשב

17:7 ברוך הגבר אשר יבטח ביהוה והיה יהוה מבטחו

17:8 והיה כעץ שתול על-מים ועל-יובל ישלח שרשיו ולא ירא כי-יבא חם והיה עלהו רענן ובשנת בצרת לא ידאג ולא ימיש מעשות פרי

17:9 עקב הלב מכל ואנש הוא מי ידענו

17:10 אני יהוה חקר לב בחן כליות ולתת לאיש כדרכו כפרי מעלליו

17:11 קרא דגר ולא ילד עשה עשר ולא במשפט בחצי ימו יעזבנו ובאחריתו יהיה נבל

17:12 כסא כבוד מרום מראשון מקום מקדשנו

17:13 מקוה ישראל יהוה כל-עזביך יבשו יסורי בארץ יכתבו כי עזבו מקור מים-חיים את-יהוה

17:14 רפאני יהוה וארפא הושיעני ואושעה כי תהלתי אתה

17:15 הנה-המה אמרים אלי איה דבר-יהוה יבוא נא

17:16 ואני לא-אצתי מרעה אחריך ויום אנוש לא התאויתי אתה ידעת מוצא שפתי נכח פניך היה

17:17 אל-תהיה-לי למחתה מחסי-אתה ביום רעה

17:18 יבשו רדפי ואל-אבשה אני יחתו המה ואל-אחתה אני הביא עליהם יום רעה ומשנה שברון שברם

17:19 כה-אמר יהוה אלי הלך ועמדת בשער בני-עם אשר יבאו בו מלכי יהודה ואשר יצאו בו ובכל שערי ירושלם

17:20 ואמרת אליהם שמעו דבר-יהוה מלכי יהודה וכל-יהודה וכל ישבי ירושלם הבאים בשערים האלה

17:21 כה אמר יהוה השמרו בנפשותיכם ואל-תשאו משא ביום השבת והבאתם בשערי ירושלם

17:22 ולא-תוציאו משא מבתיכם ביום השבת וכל-מלאכה לא תעשו וקדשתם את-יום השבת כאשר צויתי את-אבותיכם

17:23 ולא שמעו ולא הטו את-אזנם ויקשו את-ערפם לבלתי שומע ולבלתי קחת מוסר

17:24 והיה אם-שמע תשמעון אלי נאם-יהוה לבלתי הביא משא בשערי העיר הזאת ביום השבת ולקדש את-יום השבת לבלתי עשות-בה כל-מלאכה

17:25 ובאו בשערי העיר הזאת מלכים ושרים ישבים על-כסא דוד רכבים ברכב ובסוסים המה ושריהם איש יהודה וישבי ירושלם וישבה העיר-הזאת לעולם

17:26 ובאו מערי-יהודה ומסביבות ירושלם ומארץ בנימן ומן-השפלה ומן-ההר ומן-הנגב מבאים עולה וזבח ומנחה ולבונה ומבאי תודה בית יהוה

17:27 ואם-לא תשמעו אלי לקדש את-יום השבת ולבלתי שאת משא ובא בשערי ירושלם ביום השבת והצתי אש בשעריה ואכלה ארמנות ירושלם ולא תכבה

18:1 הדבר אשר היה אל-ירמיהו מאת יהוה לאמר

18:2 קום וירדת בית היוצר ושמה אשמיעך את-דברי

18:3 וארד בית היוצר והנהו עשה מלאכה על-האבנים

18:4 ונשחת הכלי אשר הוא עשה בחמר ביד היוצר ושב ויעשהו כלי אחר כאשר ישר בעיני היוצר לעשות

18:5 ויהי דבר-יהוה אלי לאמור

18:6 הכיוצר הזה לא-אוכל לעשות לכם בית ישראל נאם-יהוה הנה כחמר ביד היוצר כן-אתם בידי בית ישראל

18:7 רגע אדבר על-גוי ועל-ממלכה לנתוש ולנתוץ ולהאביד

18:8 ושב הגוי ההוא מרעתו אשר דברתי עליו ונחמתי על-הרעה אשר חשבתי לעשות לו

18:9 ורגע אדבר על-גוי ועל-ממלכה לבנת ולנטע

18:10 ועשה הרעה בעיני לבלתי שמע בקולי ונחמתי על-הטובה אשר אמרתי להיטיב אותו

18:11 ועתה אמר-נא אל-איש-יהודה ועל-יושבי ירושלם לאמר כה אמר יהוה הנה אנכי יוצר עליכם רעה וחשב עליכם מחשבה שובו נא איש מדרכו הרעה והיטיבו דרכיכם ומעלליכם

18:12 ואמרו נואש כי-אחרי מחשבותינו נלך ואיש שררות לבו-הרע נעשה

18:13 לכן כה אמר יהוה שאלו-נא בגוים מי שמע כאלה שעררת עשתה מאד בתולת ישראל

18:14 היעזב מצור שדי שלג לבנון אם-ינתשו מים זרים קרים נוזלים

18:15 כי-שכחני עמי לשוא יקטרו ויכשלום בדרכיהם שבילי עולם ללכת נתיבות דרך לא סלולה

18:16 לשום ארצם לשמה שרוקת עולם כל עובר עליה ישם ויניד בראשו

18:17 כרוח-קדים אפיצם לפני אויב ערף ולא-פנים אראם ביום אידם

18:18 ויאמרו לכו ונחשבה על-ירמיהו מחשבות כי לא-תאבד תורה מכהן ועצה מחכם ודבר מנביא לכו ונכהו בלשון ואל-נקשיבה אל-כל-דבריו

18:19 הקשיבה יהוה אלי ושמע לקול יריבי

18:20 הישלם תחת-טובה רעה כי-כרו שוחה לנפשי זכר עמדי לפניך לדבר עליהם טובה להשיב את-חמתך מהם

18:21 לכן תן את-בניהם לרעב והגרם על-ידי-חרב ותהינה נשיהם שכלות ואלמנות ואנשיהם יהיו הרגי מות בחוריהם מכי-חרב במלחמה

18:22 תשמע זעקה מבתיהם כי-תביא עליהם גדוד פתאם כי-כרו שיחה ללכדני ופחים טמנו לרגלי

18:23 ואתה יהוה ידעת את-כל-עצתם עלי למות אל-תכפר על-עונם וחטאתם מלפניך אל-תמחי והיו מכשלים לפניך בעת אפך עשה בהם

19:1 כה אמר יהוה הלוך וקנית בקבק יוצר חרש ומזקני העם ומזקני הכהנים

19:2 ויצאת אל-גיא בן-הנם אשר פתח שער החרסות וקראת שם את-הדברים אשר-אדבר אליך

19:3 ואמרת שמעו דבר-יהוה מלכי יהודה וישבי ירושלם כה-אמר יהוה צבאות אלהי ישראל הנני מביא רעה על-המקום הזה אשר כל-שמעה תצלנה אזניו

19:4 יען אשר עזבני וינכרו את-המקום הזה ויקטרו-בו לאלהים אחרים אשר לא-ידעום המה ואבותיהם ומלכי יהודה ומלאו את-המקום הזה דם נקים

19:5 ובנו את-במות הבעל לשרף את-בניהם באש עלות לבעל אשר לא-צויתי ולא דברתי ולא עלתה על-לבי

19:6 לכן הנה-ימים באים נאם-יהוה ולא-יקרא למקום הזה עוד התפת וגיא בן-הנם כי אם-גיא ההרגה

19:7 ובקתי את-עצת יהודה וירושלם במקום הזה והפלתים בחרב לפני איביהם וביד מבקשי נפשם ונתתי את-נבלתם למאכל לעוף השמים ולבהמת הארץ

19:8 ושמתי את-העיר הזאת לשמה ולשרקה כל עבר עליה ישם וישרק על-כל-מכתה

19:9 והאכלתים את-בשר בניהם ואת בשר בנתיהם ואיש בשר-רעהו יאכלו במצור ובמצוק אשר יציקו להם איביהם ומבקשי נפשם

19:10 ושברת הבקבק לעיני האנשים ההלכים אותך

19:11 ואמרת אליהם כה-אמר יהוה צבאות ככה אשבר את-העם הזה ואת-העיר הזאת כאשר ישבר את-כלי היוצר אשר לא-יוכל להרפה עוד ובתפת יקברו מאין מקום לקבור

19:12 כן-אעשה למקום הזה נאם-יהוה וליושביו ולתת את-העיר הזאת כתפת

19:13 והיו בתי ירושלם ובתי מלכי יהודה כמקום התפת הטמאים לכל הבתים אשר קטרו על-גגתיהם לכל צבא השמים והסך נסכים לאלהים אחרים

19:14 ויבא ירמיהו מהתפת אשר שלחו יהוה שם להנבא ויעמד בחצר בית-יהוה ויאמר אל-כל-העם

19:15 כה-אמר יהוה צבאות אלהי ישראל הנני מבי אל-העיר הזאת ועל-כל-עריה את כל-הרעה אשר דברתי עליה כי הקשו את-ערפם לבלתי שמוע את-דברי

20:1 וישמע פשחור בן-אמר הכהן והוא-פקיד נגיד בבית יהוה את-ירמיהו נבא את-הדברים האלה

20:2 ויכה פשחור את ירמיהו הנביא ויתן אתו על-המהפכת אשר בשער בנימן העליון אשר בבית יהוה

20:3 ויהי ממחרת ויצא פשחור את-ירמיהו מן-המהפכת ויאמר אליו ירמיהו לא פשחור קרא יהוה שמך כי אם-מגור מסביב

20:4 כי כה אמר יהוה הנני נתנך למגור לך ולכל-אהביך ונפלו בחרב איביהם ועיניך ראות ואת-כל-יהודה אתן ביד מלך-בבל והגלם בבלה והכם בחרב

20:5 ונתתי את-כל-חסן העיר הזאת ואת-כל-יגיעה ואת-כל-יקרה ואת כל-אוצרות מלכי יהודה אתן ביד איביהם ובזזום ולקחום והביאום בבלה

20:6 ואתה פשחור וכל ישבי ביתך תלכו בשבי ובבל תבוא ושם תמות ושם תקבר אתה וכל-אהביך אשר-נבאת להם בשקר

20:7 פתיתני יהוה ואפת חזקתני ותוכל הייתי לשחוק כל-היום כלה לעג לי

20:8 כי-מדי אדבר אזעק חמס ושד אקרא כי-היה דבר-יהוה לי לחרפה ולקלס כל-היום

20:9 ואמרתי לא-אזכרנו ולא-אדבר עוד בשמו והיה בלבי כאש בערת עצר בעצמתי ונלאיתי כלכל ולא אוכל

20:10 כי שמעתי דבת רבים מגור מסביב הגידו ונגידנו כל אנוש שלומי שמרי צלעי אולי יפתה ונוכלה לו ונקחה נקמתנו ממנו

20:11 ויהוה אותי כגבור עריץ על-כן רדפי יכשלו ולא יכלו בשו מאד כי-לא השכילו כלמת עולם לא תשכח

20:12 ויהוה צבאות בחן צדיק ראה כליות ולב אראה נקמתך מהם כי אליך גליתי את-ריבי

20:13 שירו ליהוה הללו את-יהוה כי הציל את-נפש אביון מיד מרעים

20:14 ארור היום אשר ילדתי בו יום אשר-ילדתני אמי אל-יהי ברוך

20:15 ארור האיש אשר בשר את-אבי לאמר ילד-לך בן זכר שמח שמחהו

20:16 והיה האיש ההוא כערים אשר-הפך יהוה ולא נחם ושמע זעקה בבקר ותרועה בעת צהרים

20:17 אשר לא-מותתני מרחם ותהי-לי אמי קברי ורחמה הרת עולם

20:18 למה זה מרחם יצאתי לראות עמל ויגון ויכלו בבשת ימי

21:1 הדבר אשר-היה אל-ירמיהו מאת יהוה בשלח אליו המלך צדקיהו את-פשחור בן-מלכיה ואת-צפניה בן-מעשיה הכהן לאמר

21:2 דרש-נא בעדנו את-יהוה כי נבוכדראצר מלך-בבל נלחם עלינו אולי יעשה יהוה אותנו ככל-נפלאתיו ויעלה מעלינו

21:3 ויאמר ירמיהו אליהם כה תאמרן אל-צדקיהו

21:4 כה-אמר יהוה אלהי ישראל הנני מסב את-כלי המלחמה אשר בידכם אשר אתם נלחמים בם את-מלך בבל ואת-הכשדים הצרים עליכם מחוץ לחומה ואספתי אותם אל-תוך העיר הזאת

21:5 ונלחמתי אני אתכם ביד נטויה ובזרוע חזקה ובאף ובחמה ובקצף גדול

21:6 והכיתי את-יושבי העיר הזאת ואת-האדם ואת-הבהמה בדבר גדול ימתו

21:7 ואחרי-כן נאם-יהוה אתן את-צדקיהו מלך-יהודה ואת-עבדיו ואת-העם ואת-הנשארים בעיר הזאת מן-הדבר מן-החרב ומן-הרעב ביד נבוכדראצר מלך-בבל וביד איביהם וביד מבקשי נפשם והכם לפי-חרב לא-יחוס עליהם ולא יחמל ולא ירחם

21:8 ואל-העם הזה תאמר כה אמר יהוה הנני נתן לפניכם את-דרך החיים ואת-דרך המות

21:9 הישב בעיר הזאת ימות בחרב וברעב ובדבר והיוצא ונפל על-הכשדים הצרים עליכם יחיה והיתה-לו נפשו לשלל

21:10 כי שמתי פני בעיר הזאת לרעה ולא לטובה נאם-יהוה ביד-מלך בבל תנתן ושרפה באש

21:11 ולבית מלך יהודה שמעו דבר-יהוה

21:12 בית דוד כה אמר יהוה דינו לבקר משפט והצילו גזול מיד עושק פן-תצא כאש חמתי ובערה ואין מכבה מפני רע מעלליהם

21:13 הנני אליך ישבת העמק צור המישר נאם-יהוה האמרים מי-יחת עלינו ומי יבוא במעונותינו

21:14 ופקדתי עליכם כפרי מעלליכם נאם-יהוה והצתי אש ביערה ואכלה כל-סביביה

22:1 כה אמר יהוה רד בית-מלך יהודה ודברת שם את-הדבר הזה

22:2 ואמרת שמע דבר-יהוה מלך יהודה הישב על-כסא דוד אתה ועבדיך ועמך הבאים בשערים האלה

22:3 כה אמר יהוה עשו משפט וצדקה והצילו גזול מיד עשוק וגר יתום ואלמנה אל-תנו אל-תחמסו ודם נקי אל-תשפכו במקום הזה

22:4 כי אם-עשו תעשו את-הדבר הזה ובאו בשערי הבית הזה מלכים ישבים לדוד על-כסאו רכבים ברכב ובסוסים הוא ועבדו ועמו

22:5 ואם לא תשמעו את-הדברים האלה בי נשבעתי נאם-יהוה כי-לחרבה יהיה הבית הזה

22:6 כי-כה אמר יהוה על-בית מלך יהודה גלעד אתה לי ראש הלבנון אם-לא אשיתך מדבר ערים לא נושבה

22:7 וקדשתי עליך משחתים איש וכליו וכרתו מבחר ארזיך והפילו על-האש

22:8 ועברו גוים רבים על העיר הזאת ואמרו איש אל-רעהו על-מה עשה יהוה ככה לעיר הגדולה הזאת

22:9 ואמרו על אשר עזבו את-ברית יהוה אלהיהם וישתחוו לאלהים אחרים ויעבדום

22:10 אל-תבכו למת ואל-תנדו לו בכו בכו להלך כי לא ישוב עוד וראה את-ארץ מולדתו

22:11 כי כה אמר-יהוה אל-שלם בן-יאשיהו מלך יהודה המלך תחת יאשיהו אביו אשר יצא מן-המקום הזה לא-ישוב שם עוד

22:12 כי במקום אשר-הגלו אתו שם ימות ואת-הארץ הזאת לא-יראה עוד

22:13 הוי בנה ביתו בלא-צדק ועליותיו בלא משפט ברעהו יעבד חנם ופעלו לא יתן-לו

22:14 האמר אבנה-לי בית מדות ועליות מרוחים וקרע לו חלוני וספון בארז ומשוח בששר

22:15 התמלך כי אתה מתחרה בארז אביך הלוא אכל ושתה ועשה משפט וצדקה אז טוב לו

22:16 דן דין-עני ואביון אז טוב הלוא-היא הדעת אתי נאם-יהוה

22:17 כי אין עיניך ולבך כי אם-על-בצעך ועל דם-הנקי לשפוך ועל-העשק ועל-המרוצה לעשות

22:18 לכן כה-אמר יהוה אל-יהויקים בן-יאשיהו מלך יהודה לא-יספדו לו הוי אחי והוי אחות לא-יספדו לו הוי אדון והוי הדה

22:19 קבורת חמור יקבר סחוב והשלך מהלאה לשערי ירושלם

22:20 עלי הלבנון וצעקי ובבשן תני קולך וצעקי מעברים כי נשברו כל-מאהביך

22:21 דברתי אליך בשלותיך אמרת לא אשמע זה דרכך מנעוריך כי לא-שמעת בקולי

22:22 כל-רעיך תרעה-רוח ומאהביך בשבי ילכו כי אז תבשי ונכלמת מכל רעתך

22:23 ישבתי בלבנון מקננתי בארזים מה-נחנת בבא-לך חבלים חיל כילדה

22:24 חי-אני נאם-יהוה כי אם-יהיה כניהו בן-יהויקים מלך יהודה חותם על-יד ימיני כי משם אתקנך

22:25 ונתתיך ביד מבקשי נפשך וביד אשר-אתה יגור מפניהם וביד נבוכדראצר מלך-בבל וביד הכשדים

22:26 והטלתי אתך ואת-אמך אשר ילדתך על הארץ אחרת אשר לא-ילדתם שם ושם תמותו

22:27 ועל-הארץ אשר-הם מנשאים את-נפשם לשוב שם שמה לא ישובו

22:28 העצב נבזה נפוץ האיש הזה כניהו אם-כלי אין חפץ בו מדוע הוטלו הוא וזרעו והשלכו על-הארץ אשר לא-ידעו

22:29 ארץ ארץ ארץ שמעי דבר-יהוה

22:30 כה אמר יהוה כתבו את-האיש הזה ערירי גבר לא-יצלח בימיו כי לא יצלח מזרעו איש ישב על-כסא דוד ומשל עוד ביהודה

23:1 הוי רעים מאבדים ומפצים את-צאן מרעיתי נאם-יהוה

23:2 לכן כה-אמר יהוה אלהי ישראל על-הרעים הרעים את-עמי אתם הפצתם את-צאני ותדחום ולא פקדתם אתם הנני פקד עליכם את-רע מעלליכם נאם-יהוה

23:3 ואני אקבץ את-שארית צאני מכל הארצות אשר-הדחתי אתם שם והשבתי אתהן על-נוהן ופרו ורבו

23:4 והקמתי עליהם רעים ורעום ולא-ייראו עוד ולא-יחתו ולא יפקדו נאם-יהוה

23:5 הנה ימים באים נאם-יהוה והקמתי לדוד צמח צדיק ומלך מלך והשכיל ועשה משפט וצדקה בארץ

23:6 בימיו תושע יהודה וישראל ישכן לבטח וזה-שמו אשר-יקראו יהוה צדקנו

23:7 לכן הנה-ימים באים נאם-יהוה ולא-יאמרו עוד חי-יהוה אשר העלה את-בני ישראל מארץ מצרים

23:8 כי אם-חי-יהוה אשר העלה ואשר הביא את-זרע בית ישראל מארץ צפונה ומכל הארצות אשר הדחתים שם וישבו על-אדמתם

23:9 לנבאים נשבר לבי בקרבי רחפו כל-עצמותי הייתי כאיש שכור וכגבר עברו יין מפני יהוה ומפני דברי קדשו

23:10 כי מנאפים מלאה הארץ כי-מפני אלה אבלה הארץ יבשו נאות מדבר ותהי מרוצתם רעה וגבורתם לא-כן

23:11 כי-גם-נביא גם-כהן חנפו גם-בביתי מצאתי רעתם נאם-יהוה

23:12 לכן יהיה דרכם להם כחלקלקות באפלה ידחו ונפלו בה כי-אביא עליהם רעה שנת פקדתם נאם-יהוה

23:13 ובנביאי שמרון ראיתי תפלה הנבאו בבעל ויתעו את-עמי את-ישראל

23:14 ובנבאי ירושלם ראיתי שערורה נאוף והלך בשקר וחזקו ידי מרעים לבלתי-שבו איש מרעתו היו-לי כלם כסדם וישביה כעמרה

23:15 לכן כה-אמר יהוה צבאות על-הנבאים הנני מאכיל אותם לענה והשקתים מי-ראש כי מאת נביאי ירושלם יצאה חנפה לכל-הארץ

23:16 כה-אמר יהוה צבאות אל-תשמעו על-דברי הנבאים הנבאים לכם מהבלים המה אתכם חזון לבם ידברו לא מפי יהוה

23:17 אמרים אמור למנאצי דבר יהוה שלום יהיה לכם וכל הלך בשררות לבו אמרו לא-תבוא עליכם רעה

23:18 כי מי עמד בסוד יהוה וירא וישמע את-דברו מי-הקשיב דברי וישמע

23:19 הנה סערת יהוה חמה יצאה וסער מתחולל על ראש רשעים יחול

23:20 לא ישוב אף-יהוה עד-עשתו ועד-הקימו מזמות לבו באחרית הימים תתבוננו בה בינה

23:21 לא-שלחתי את-הנבאים והם רצו לא-דברתי אליהם והם נבאו

23:22 ואם-עמדו בסודי וישמעו דברי את-עמי וישבום מדרכם הרע ומרע מעלליהם

23:23 האלהי מקרב אני נאם-יהוה ולא אלהי מרחק

23:24 אם-יסתר איש במסתרים ואני לא-אראנו נאם-יהוה הלוא את-השמים ואת-הארץ אני מלא נאם-יהוה

23:25 שמעתי את אשר-אמרו הנבאים הנבאים בשמי שקר לאמר חלמתי חלמתי

23:26 עד-מתי היש בלב הנבאים נבאי השקר ונביאי תרמת לבם

23:27 החשבים להשכיח את-עמי שמי בחלומתם אשר יספרו איש לרעהו כאשר שכחו אבותם את-שמי בבעל

23:28 הנביא אשר-אתו חלום יספר חלום ואשר דברי אתו ידבר דברי אמת מה-לתבן את-הבר נאם-יהוה

23:29 הלוא כה דברי כאש נאם-יהוה וכפטיש יפצץ סלע

23:30 לכן הנני על-הנבאים נאם-יהוה מגנבי דברי איש מאת רעהו

23:31 הנני על-הנביאם נאם-יהוה הלקחים לשונם וינאמו נאם

23:32 הנני על-נבאי חלמות שקר נאם-יהוה ויספרום ויתעו את-עמי בשקריהם ובפחזותם ואנכי לא-שלחתים ולא צויתים והועיל לא-יועילו לעם-הזה נאם-יהוה

23:33 וכי-ישאלך העם הזה או-הנביא או-כהן לאמר מה-משא יהוה ואמרת אליהם את-מה-משא ונטשתי אתכם נאם-יהוה

23:34 והנביא והכהן והעם אשר יאמר משא יהוה ופקדתי על-האיש ההוא ועל-ביתו

23:35 כה תאמרו איש על-רעהו ואיש אל-אחיו מה-ענה יהוה ומה-דבר יהוה

23:36 ומשא יהוה לא תזכרו-עוד כי המשא יהיה לאיש דברו והפכתם את-דברי אלהים חיים יהוה צבאות אלהינו

23:37 כה תאמר אל-הנביא מה-ענך יהוה ומה-דבר יהוה

23:38 ואם-משא יהוה תאמרו לכן כה אמר יהוה יען אמרכם את-הדבר הזה משא יהוה ואשלח אליכם לאמר לא תאמרו משא יהוה

23:39 לכן הנני ונשיתי אתכם נשא ונטשתי אתכם ואת-העיר אשר נתתי לכם ולאבותיכם מעל פני

23:40 ונתתי עליכם חרפת עולם וכלמות עולם אשר לא תשכח

24:1 הראני יהוה והנה שני דודאי תאנים מועדים לפני היכל יהוה אחרי הגלות נבוכדראצר מלך-בבל את-יכניהו בן-יהויקים מלך-יהודה ואת-שרי יהודה ואת-החרש ואת-המסגר מירושלם ויבאם בבל

24:2 הדוד אחד תאנים טבות מאד כתאני הבכרות והדוד אחד תאנים רעות מאד אשר לא-תאכלנה מרע

24:3 ויאמר יהוה אלי מה-אתה ראה ירמיהו ואמר תאנים התאנים הטבות טבות מאד והרעות רעות מאד אשר לא-תאכלנה מרע

24:4 ויהי דבר-יהוה אלי לאמר

24:5 כה-אמר יהוה אלהי ישראל כתאנים הטבות האלה כן-אכיר את-גלות יהודה אשר שלחתי מן-המקום הזה ארץ כשדים לטובה

24:6 ושמתי עיני עליהם לטובה והשבתים על-הארץ הזאת ובניתים ולא אהרס ונטעתים ולא אתוש

24:7 ונתתי להם לב לדעת אתי כי אני יהוה והיו-לי לעם ואנכי אהיה להם לאלהים כי-ישבו אלי בכל-לבם

24:8 וכתאנים הרעות אשר לא-תאכלנה מרע כי-כה אמר יהוה כן אתן את-צדקיהו מלך-יהודה ואת-שריו ואת שארית ירושלם הנשארים בארץ הזאת והישבים בארץ מצרים

24:9 ונתתים לזועה לרעה לכל ממלכות הארץ לחרפה ולמשל לשנינה ולקללה בכל-המקמות אשר-אדיחם שם

24:10 ושלחתי בם את-החרב את-הרעב ואת-הדבר עד-תמם מעל האדמה אשר-נתתי להם ולאבותיהם

25:1 הדבר אשר-היה על-ירמיהו על-כל-עם יהודה בשנה הרבעית ליהויקים בן-יאשיהו מלך יהודה היא השנה הראשנית לנבוכדראצר מלך בבל

25:2 אשר דבר ירמיהו הנביא על-כל-עם יהודה ואל כל-ישבי ירושלם לאמר

25:3 מן-שלש עשרה שנה ליאשיהו בן-אמון מלך יהודה ועד היום הזה זה שלש ועשרים שנה היה דבר-יהוה אלי ואדבר אליכם אשכים ודבר ולא שמעתם

25:4 ושלח יהוה אליכם את-כל-עבדיו הנבאים השכם ושלח ולא שמעתם ולא-הטיתם את-אזנכם לשמע

25:5 לאמר שובו-נא איש מדרכו הרעה ומרע מעלליכם ושבו על-האדמה אשר נתן יהוה לכם ולאבותיכם למן-עולם ועד-עולם

25:6 ואל-תלכו אחרי אלהים אחרים לעבדם ולהשתחות להם ולא-תכעיסו אותי במעשה ידיכם ולא ארע לכם

25:7 ולא-שמעתם אלי נאם-יהוה למען הכעסוני במעשה ידיכם לרע לכם

25:8 לכן כה אמר יהוה צבאות יען אשר לא-שמעתם את-דברי

25:9 הנני שלח ולקחתי את-כל-משפחות צפון נאם-יהוה ואל-נבוכדראצר מלך-בבל עבדי והבאתים על-הארץ הזאת ועל-ישביה ועל כל-הגוים האלה סביב והחרמתים ושמתים לשמה ולשרקה ולחרבות עולם

25:10 והאבדתי מהם קול ששון וקול שמחה קול חתן וקול כלה קול רחים ואור נר

25:11 והיתה כל-הארץ הזאת לחרבה לשמה ועבדו הגוים האלה את-מלך בבל שבעים שנה

25:12 והיה כמלאות שבעים שנה אפקד על-מלך-בבל ועל-הגוי ההוא נאם-יהוה את-עונם ועל-ארץ כשדים ושמתי אתו לשממות עולם

25:13 והבאיתי על-הארץ ההיא את-כל-דברי אשר-דברתי עליה את כל-הכתוב בספר הזה אשר-נבא ירמיהו על-כל-הגוים

25:14 כי עבדו-בם גם-המה גוים רבים ומלכים גדולים ושלמתי להם כפעלם וכמעשה ידיהם

25:15 כי כה אמר יהוה אלהי ישראל אלי קח את-כוס היין החמה הזאת מידי והשקיתה אתו את-כל-הגוים אשר אנכי שלח אותך אליהם

25:16 ושתו והתגעשו והתהללו מפני החרב אשר אנכי שלח בינתם

25:17 ואקח את-הכוס מיד יהוה ואשקה את-כל-הגוים אשר-שלחני יהוה אליהם

25:18 את-ירושלם ואת-ערי יהודה ואת-מלכיה את-שריה לתת אתם לחרבה לשמה לשרקה ולקללה כיום הזה

25:19 את-פרעה מלך-מצרים ואת-עבדיו ואת-שריו ואת-כל-עמו

25:20 ואת כל-הערב ואת כל-מלכי ארץ העוץ ואת כל-מלכי ארץ פלשתים ואת-אשקלון ואת-עזה ואת-עקרון ואת שארית אשדוד

25:21 את-אדום ואת-מואב ואת-בני עמון

25:22 ואת כל-מלכי-צר ואת כל-מלכי צידון ואת מלכי האי אשר בעבר הים

25:23 ואת-דדן ואת-תימא ואת-בוז ואת כל-קצוצי פאה

25:24 ואת כל-מלכי ערב ואת כל-מלכי הערב השכנים במדבר

25:25 ואת כל-מלכי זמרי ואת כל-מלכי עילם ואת כל-מלכי מדי

25:26 ואת כל-מלכי הצפון הקרבים והרחקים איש אל-אחיו ואת כל-הממלכות הארץ אשר על-פני האדמה ומלך ששך ישתה אחריהם

25:27 ואמרת אליהם כה-אמר יהוה צבאות אלהי ישראל שתו ושכרו וקיו ונפלו ולא תקומו מפני החרב אשר אנכי שלח ביניכם

25:28 והיה כי ימאנו לקחת-הכוס מידך לשתות ואמרת אליהם כה אמר יהוה צבאות שתו תשתו

25:29 כי הנה בעיר אשר נקרא-שמי עליה אנכי מחל להרע ואתם הנקה תנקו לא תנקו כי חרב אני קרא על-כל-ישבי הארץ נאם יהוה צבאות

25:30 ואתה תנבא אליהם את כל-הדברים האלה ואמרת אליהם יהוה ממרום ישאג וממעון קדשו יתן קולו שאג ישאג על-נוהו הידד כדרכים יענה אל כל-ישבי הארץ

25:31 בא שאון עד-קצה הארץ כי ריב ליהוה בגוים נשפט הוא לכל-בשר הרשעים נתנם לחרב נאם-יהוה

25:32 כה אמר יהוה צבאות הנה רעה יצאת מגוי אל-גוי וסער גדול יעור מירכתי-ארץ

25:33 והיו חללי יהוה ביום ההוא מקצה הארץ ועד-קצה הארץ לא יספדו ולא יאספו ולא יקברו לדמן על-פני האדמה יהיו

25:34 הילילו הרעים וזעקו והתפלשו אדירי הצאן כי-מלאו ימיכם לטבוח ותפוצותיכם ונפלתם ככלי חמדה

25:35 ואבד מנוס מן-הרעים ופליטה מאדירי הצאן

25:36 קול צעקת הרעים ויללת אדירי הצאן כי-שדד יהוה את-מרעיתם

25:37 ונדמו נאות השלום מפני חרון אף-יהוה

25:38 עזב ככפיר סכו כי-היתה ארצם לשמה מפני חרון היונה ומפני חרון אפו

26:1 בראשית ממלכות יהויקים בן-יאשיהו מלך יהודה היה הדבר הזה מאת יהוה לאמר

26:2 כה אמר יהוה עמד בחצר בית-יהוה ודברת על-כל-ערי יהודה הבאים להשתחות בית-יהוה את כל-הדברים אשר צויתיך לדבר אליהם אל-תגרע דבר

26:3 אולי ישמעו וישבו איש מדרכו הרעה ונחמתי אל-הרעה אשר אנכי חשב לעשות להם מפני רע מעלליהם

26:4 ואמרת אליהם כה אמר יהוה אם-לא תשמעו אלי ללכת בתורתי אשר נתתי לפניכם

26:5 לשמע על-דברי עבדי הנבאים אשר אנכי שלח אליכם והשכם ושלח ולא שמעתם

26:6 ונתתי את-הבית הזה כשלה ואת-העיר הזאתה אתן לקללה לכל גויי הארץ

26:7 וישמעו הכהנים והנבאים וכל-העם את-ירמיהו מדבר את-הדברים האלה בבית יהוה

26:8 ויהי ככלות ירמיהו לדבר את כל-אשר-צוה יהוה לדבר אל-כל-העם ויתפשו אתו הכהנים והנבאים וכל-העם לאמר מות תמות

26:9 מדוע נבית בשם-יהוה לאמר כשלו יהיה הבית הזה והעיר הזאת תחרב מאין יושב ויקהל כל-העם אל-ירמיהו בבית יהוה

26:10 וישמעו שרי יהודה את הדברים האלה ויעלו מבית-המלך בית יהוה וישבו בפתח שער-יהוה החדש

26:11 ויאמרו הכהנים והנבאים אל-השרים ואל-כל-העם לאמר משפט-מות לאיש הזה כי נבא אל-העיר הזאת כאשר שמעתם באזניכם

26:12 ויאמר ירמיהו אל-כל-השרים ואל-כל-העם לאמר יהוה שלחני להנבא אל-הבית הזה ואל-העיר הזאת את כל-הדברים אשר שמעתם

26:13 ועתה היטיבו דרכיכם ומעלליכם ושמעו בקול יהוה אלהיכם וינחם יהוה אל-הרעה אשר דבר עליכם

26:14 ואני הנני בידכם עשו-לי כטוב וכישר בעיניכם

26:15 אך ידע תדעו כי אם-ממתים אתם אתי כי-דם נקי אתם נתנים עליכם ואל-העיר הזאת ואל-ישביה כי באמת שלחני יהוה עליכם לדבר באזניכם את כל-הדברים האלה

26:16 ויאמרו השרים וכל-העם אל-הכהנים ואל-הנביאים אין-לאיש הזה משפט-מות כי בשם יהוה אלהינו דבר אלינו

26:17 ויקמו אנשים מזקני הארץ ויאמרו אל-כל-קהל העם לאמר

26:18 מיכיה המורשתי היה נבא בימי חזקיהו מלך-יהודה ויאמר אל-כל-עם יהודה לאמר כה-אמר יהוה צבאות ציון שדה תחרש וירושלים עיים תהיה והר הבית לבמות יער

26:19 ההמת המתהו חזקיהו מלך-יהודה וכל-יהודה הלא ירא את-יהוה ויחל את-פני יהוה וינחם יהוה אל-הרעה אשר-דבר עליהם ואנחנו עשים רעה גדולה על-נפשותינו

26:20 וגם-איש היה מתנבא בשם יהוה אוריהו בן-שמעיהו מקרית היערים וינבא על-העיר הזאת ועל-הארץ הזאת ככל דברי ירמיהו

26:21 וישמע המלך-יהויקים וכל-גבוריו וכל-השרים את-דבריו ויבקש המלך המיתו וישמע אוריהו וירא ויברח ויבא מצרים

26:22 וישלח המלך יהויקים אנשים מצרים את אלנתן בן-עכבור ואנשים אתו אל-מצרים

26:23 ויוציאו את-אוריהו ממצרים ויבאהו אל-המלך יהויקים ויכהו בחרב וישלך את-נבלתו אל-קברי בני העם

26:24 אך יד אחיקם בן-שפן היתה את-ירמיהו לבלתי תת-אתו ביד-העם להמיתו

27:1 בראשית ממלכת יהויקם בן-יאושיהו מלך יהודה היה הדבר הזה אל-ירמיה מאת יהוה לאמר

27:2 כה-אמר יהוה אלי עשה לך מוסרות ומטות ונתתם על-צוארך

27:3 ושלחתם אל-מלך אדום ואל-מלך מואב ואל-מלך בני עמון ואל-מלך צר ואל-מלך צידון ביד מלאכים הבאים ירושלם אל-צדקיהו מלך יהודה

27:4 וצוית אתם אל-אדניהם לאמר כה-אמר יהוה צבאות אלהי ישראל כה תאמרו אל-אדניכם

27:5 אנכי עשיתי את-הארץ את-האדם ואת-הבהמה אשר על-פני הארץ בכחי הגדול ובזרועי הנטויה ונתתיה לאשר ישר בעיני

27:6 ועתה אנכי נתתי את-כל-הארצות האלה ביד נבוכדנאצר מלך-בבל עבדי וגם את-חית השדה נתתי לו לעבדו

27:7 ועבדו אתו כל-הגוים ואת-בנו ואת-בן-בנו עד בא-עת ארצו גם-הוא ועבדו בו גוים רבים ומלכים גדלים

27:8 והיה הגוי והממלכה אשר לא-יעבדו אתו את-נבוכדנאצר מלך-בבל ואת אשר לא-יתן את-צוארו בעל מלך בבל בחרב וברעב ובדבר אפקד על-הגוי ההוא נאם-יהוה עד-תמי אתם בידו

27:9 ואתם אל-תשמעו אל-נביאיכם ואל-קסמיכם ואל חלמתיכם ואל-ענניכם ואל-כשפיכם אשר-הם אמרים אליכם לאמר לא תעבדו את-מלך בבל

27:10 כי שקר הם נבאים לכם למען הרחיק אתכם מעל אדמתכם והדחתי אתכם ואבדתם

27:11 והגוי אשר יביא את-צוארו בעל מלך-בבל ועבדו והנחתיו על-אדמתו נאם-יהוה ועבדה וישב בה

27:12 ואל-צדקיה מלך-יהודה דברתי ככל-הדברים האלה לאמר הביאו את-צואריכם בעל מלך-בבל ועבדו אתו ועמו וחיו

27:13 למה תמותו אתה ועמך בחרב ברעב ובדבר כאשר דבר יהוה אל-הגוי אשר לא-יעבד את-מלך בבל

27:14 ואל-תשמעו אל-דברי הנבאים האמרים אליכם לאמר לא תעבדו את-מלך בבל כי שקר הם נבאים לכם

27:15 כי לא שלחתים נאם-יהוה והם נבאים בשמי לשקר למען הדיחי אתכם ואבדתם אתם והנבאים הנבאים לכם

27:16 ואל-הכהנים ואל-כל-העם הזה דברתי לאמר כה אמר יהוה אל-תשמעו אל-דברי נביאיכם הנבאים לכם לאמר הנה כלי בית-יהוה מושבים מבבלה עתה מהרה כי שקר המה נבאים לכם

27:17 אל-תשמעו אליהם עבדו את-מלך-בבל וחיו למה תהיה העיר הזאת חרבה

27:18 ואם-נבאים הם ואם-יש דבר-יהוה אתם יפגעו-נא ביהוה צבאות לבלתי-באו הכלים הנותרים בבית-יהוה ובית מלך יהודה ובירושלם בבלה

27:19 כי כה אמר יהוה צבאות אל-העמדים ועל-הים ועל-המכנות ועל יתר הכלים הנותרים בעיר הזאת

27:20 אשר לא-לקחם נבוכדנאצר מלך בבל בגלותו את-יכוניה בן-יהויקים מלך-יהודה מירושלם בבלה ואת כל-חרי יהודה וירושלם

27:21 כי כה אמר יהוה צבאות אלהי ישראל על-הכלים הנותרים בית יהוה ובית מלך-יהודה וירושלם

27:22 בבלה יובאו ושמה יהיו עד יום פקדי אתם נאם-יהוה והעליתים והשיבתים אל-המקום הזה

28:1 ויהי בשנה ההיא בראשית ממלכת צדקיה מלך-יהודה בשנת הרבעית בחדש החמישי אמר אלי חנניה בן-עזור הנביא אשר מגבעון בבית יהוה לעיני הכהנים וכל-העם לאמר

28:2 כה-אמר יהוה צבאות אלהי ישראל לאמר שברתי את-על מלך בבל

28:3 בעוד שנתים ימים אני משיב אל-המקום הזה את-כל-כלי בית יהוה אשר לקח נבוכדנאצר מלך-בבל מן-המקום הזה ויביאם בבל

28:4 ואת-יכניה בן-יהויקים מלך-יהודה ואת-כל-גלות יהודה הבאים בבלה אני משיב אל-המקום הזה נאם-יהוה כי אשבר את-על מלך בבל

28:5 ויאמר ירמיה הנביא אל-חנניה הנביא לעיני הכהנים ולעיני כל-העם העמדים בבית יהוה

28:6 ויאמר ירמיה הנביא אמן כן יעשה יהוה יקם יהוה את-דבריך אשר נבאת להשיב כלי בית-יהוה וכל-הגולה מבבל אל-המקום הזה

28:7 אך-שמע-נא הדבר הזה אשר אנכי דבר באזניך ובאזני כל-העם

28:8 הנביאים אשר היו לפני ולפניך מן-העולם וינבאו אל-ארצות רבות ועל-ממלכות גדלות למלחמה ולרעה ולדבר

28:9 הנביא אשר ינבא לשלום בבא דבר הנביא יודע הנביא אשר-שלחו יהוה באמת

28:10 ויקח חנניה הנביא את-המוטה מעל צואר ירמיה הנביא וישברהו

28:11 ויאמר חנניה לעיני כל-העם לאמר כה אמר יהוה ככה אשבר את-על נבכדנאצר מלך-בבל בעוד שנתים ימים מעל-צואר כל-הגוים וילך ירמיה הנביא לדרכו

28:12 ויהי דבר-יהוה אל-ירמיה אחרי שבור חנניה הנביא את-המוטה מעל צואר ירמיה הנביא לאמר

28:13 הלוך ואמרת אל-חנניה לאמר כה אמר יהוה מוטת עץ שברת ועשית תחתיהן מטות ברזל

28:14 כי כה-אמר יהוה צבאות אלהי ישראל על ברזל נתתי על-צואר כל-הגוים האלה לעבד את-נבכדנאצר מלך-בבל ועבדהו וגם את-חית השדה נתתי לו

28:15 ויאמר ירמיה הנביא אל-חנניה הנביא שמע-נא חנניה לא-שלחך יהוה ואתה הבטחת את-העם הזה על-שקר

28:16 לכן כה אמר יהוה הנני משלחך מעל פני האדמה השנה אתה מת כי-סרה דברת אל-יהוה

28:17 וימת חנניה הנביא בשנה ההיא בחדש השביעי

29:1 ואלה דברי הספר אשר שלח ירמיה הנביא מירושלם אל-יתר זקני הגולה ואל-הכהנים ואל-הנביאים ואל-כל-העם אשר הגלה נבוכדנאצר מירושלם בבלה

29:2 אחרי צאת יכניה-המלך והגבירה והסריסים שרי יהודה וירושלם והחרש והמסגר מירושלם

29:3 ביד אלעשה בן-שפן וגמריה בן-חלקיה אשר שלח צדקיה מלך-יהודה אל-נבוכדנאצר מלך בבל בבלה לאמר

29:4 כה אמר יהוה צבאות אלהי ישראל לכל-הגולה אשר-הגליתי מירושלם בבלה

29:5 בנו בתים ושבו ונטעו גנות ואכלו את-פרין

29:6 קחו נשים והולידו בנים ובנות וקחו לבניכם נשים ואת-בנותיכם תנו לאנשים ותלדנה בנים ובנות ורבו-שם ואל-תמעטו

29:7 ודרשו את-שלום העיר אשר הגליתי אתכם שמה והתפללו בעדה אל-יהוה כי בשלומה יהיה לכם שלום

29:8 כי כה אמר יהוה צבאות אלהי ישראל אל-ישיאו לכם נביאיכם אשר-בקרבכם וקסמיכם ואל-תשמעו אל-חלמתיכם אשר אתם מחלמים

29:9 כי בשקר הם נבאים לכם בשמי לא שלחתים נאם-יהוה

29:10 כי-כה אמר יהוה כי לפי מלאת לבבל שבעים שנה אפקד אתכם והקמתי עליכם את-דברי הטוב להשיב אתכם אל-המקום הזה

29:11 כי אנכי ידעתי את-המחשבת אשר אנכי חשב עליכם נאם-יהוה מחשבות שלום ולא לרעה לתת לכם אחרית ותקוה

29:12 וקראתם אתי והלכתם והתפללתם אלי ושמעתי אליכם

29:13 ובקשתם אתי ומצאתם כי תדרשני בכל-לבבכם

29:14 ונמצאתי לכם נאם-יהוה ושבתי את-שביתכם וקבצתי אתכם מכל-הגוים ומכל-המקומות אשר הדחתי אתכם שם נאם-יהוה והשבתי אתכם אל-המקום אשר-הגליתי אתכם משם

29:15 כי אמרתם הקים לנו יהוה נבאים בבלה

29:16 כי-כה אמר יהוה אל-המלך היושב אל-כסא דוד ואל-כל-העם היושב בעיר הזאת אחיכם אשר לא-יצאו אתכם בגולה

29:17 כה אמר יהוה צבאות הנני משלח בם את-החרב את-הרעב ואת-הדבר ונתתי אותם כתאנים השערים אשר לא-תאכלנה מרע

29:18 ורדפתי אחריהם בחרב ברעב ובדבר ונתתים לזועה לכל ממלכות הארץ לאלה ולשמה ולשרקה ולחרפה בכל-הגוים אשר-הדחתים שם

29:19 תחת אשר-לא-שמעו אל-דברי נאם-יהוה אשר שלחתי אליהם את-עבדי הנבאים השכם ושלח ולא שמעתם נאם-יהוה

29:20 ואתם שמעו דבר-יהוה כל-הגולה אשר-שלחתי מירושלם בבלה

29:21 כה-אמר יהוה צבאות אלהי ישראל אל-אחאב בן-קוליה ואל-צדקיהו בן-מעשיה הנבאים לכם בשמי שקר הנני נתן אתם ביד נבוכדראצר מלך-בבל והכם לעיניכם

29:22 ולקח מהם קללה לכל גלות יהודה אשר בבבל לאמר ישמך יהוה כצדקיהו וכאחב אשר-קלם מלך-בבל באש

29:23 יען אשר עשו נבלה בישראל וינאפו את-נשי רעיהם וידברו דבר בשמי שקר אשר לוא צויתם ואנכי הוידע ועד נאם-יהוה

29:24 ואל-שמעיהו הנחלמי תאמר לאמר

29:25 כה-אמר יהוה צבאות אלהי ישראל לאמר יען אשר אתה שלחת בשמכה ספרים אל-כל-העם אשר בירושלם ואל-צפניה בן-מעשיה הכהן ואל כל-הכהנים לאמר

29:26 יהוה נתנך כהן תחת יהוידע הכהן להיות פקדים בית יהוה לכל-איש משגע ומתנבא ונתתה אתו אל-המהפכת ואל-הצינק

29:27 ועתה למה לא גערת בירמיהו הענתתי המתנבא לכם

29:28 כי על-כן שלח אלינו בבל לאמר ארכה היא בנו בתים ושבו ונטעו גנות ואכלו את-פריהן

29:29 ויקרא צפניה הכהן את-הספר הזה באזני ירמיהו הנביא

29:30 ויהי דבר-יהוה אל-ירמיהו לאמר

29:31 שלח על-כל-הגולה לאמר כה אמר יהוה אל-שמעיה הנחלמי יען אשר נבא לכם שמעיה ואני לא שלחתיו ויבטח אתכם על-שקר

29:32 לכן כה-אמר יהוה הנני פקד על-שמעיה הנחלמי ועל-זרעו לא-יהיה לו איש יושב בתוך-העם הזה ולא-יראה בטוב אשר-אני עשה-לעמי נאם-יהוה כי-סרה דבר על-יהוה

30:1 הדבר אשר היה אל-ירמיהו מאת יהוה לאמר

30:2 כה-אמר יהוה אלהי ישראל לאמר כתב-לך את כל-הדברים אשר-דברתי אליך אל-ספר

30:3 כי הנה ימים באים נאם-יהוה ושבתי את-שבות עמי ישראל ויהודה אמר יהוה והשבתים אל-הארץ אשר-נתתי לאבותם וירשוה

30:4 ואלה הדברים אשר דבר יהוה אל-ישראל ואל-יהודה

30:5 כי-כה אמר יהוה קול חרדה שמענו פחד ואין שלום

30:6 שאלו-נא וראו אם-ילד זכר מדוע ראיתי כל-גבר ידיו על-חלציו כיולדה ונהפכו כל-פנים לירקון

30:7 הוי כי גדול היום ההוא מאין כמהו ועת-צרה היא ליעקב וממנה יושע

30:8 והיה ביום ההוא נאם יהוה צבאות אשבר עלו מעל צוארך ומוסרותיך אנתק ולא-יעבדו-בו עוד זרים

30:9 ועבדו את יהוה אלהיהם ואת דוד מלכם אשר אקים להם

30:10 ואתה אל-תירא עבדי יעקב נאם-יהוה ואל-תחת ישראל כי הנני מושיעך מרחוק ואת-זרעך מארץ שבים ושב יעקב ושקט ושאנן ואין מחריד

30:11 כי-אתך אני נאם-יהוה להושיעך כי אעשה כלה בכל-הגוים אשר הפצותיך שם אך אתך לא-אעשה כלה ויסרתיך למשפט ונקה לא אנקך

30:12 כי כה אמר יהוה אנוש לשברך נחלה מכתך

30:13 אין-דן דינך למזור רפאות תעלה אין לך

30:14 כל-מאהביך שכחוך אותך לא ידרשו כי מכת אויב הכיתיך מוסר אכזרי על רב עונך עצמו חטאתיך

30:15 מה-תזעק על-שברך אנוש מכאבך על רב עונך עצמו חטאתיך עשיתי אלה לך

30:16 לכן כל-אכליך יאכלו וכל-צריך כלם בשבי ילכו והיו שאסיך למשסה וכל-בזזיך אתן לבז

30:17 כי אעלה ארכה לך וממכותיך ארפאך נאם-יהוה כי נדחה קראו לך ציון היא דרש אין לה

30:18 כה אמר יהוה הנני-שב שבות אהלי יעקוב ומשכנתיו ארחם ונבנתה עיר על-תלה וארמון על-משפטו ישב

30:19 ויצא מהם תודה וקול משחקים והרבתים ולא ימעטו והכבדתים ולא יצערו

30:20 והיו בניו כקדם ועדתו לפני תכון ופקדתי על כל-לחציו

30:21 והיה אדירו ממנו ומשלו מקרבו יצא והקרבתיו ונגש אלי כי מי הוא-זה ערב את-לבו לגשת אלי נאם-יהוה

30:22 והייתם לי לעם ואנכי אהיה לכם לאלהים

30:23 הנה סערת יהוה חמה יצאה סער מתגורר על ראש רשעים יחול

30:24 לא ישוב חרון אף-יהוה עד-עשתו ועד-הקימו מזמות לבו באחרית הימים תתבוננו בה

31:1 בעת ההיא נאם-יהוה אהיה לאלהים לכל משפחות ישראל והמה יהיו-לי לעם

31:2 כה אמר יהוה מצא חן במדבר עם שרידי חרב הלוך להרגיעו ישראל

31:3 מרחוק יהוה נראה לי ואהבת עולם אהבתיך על-כן משכתיך חסד

31:4 עוד אבנך ונבנית בתולת ישראל עוד תעדי תפיך ויצאת במחול משחקים

31:5 עוד תטעי כרמים בהרי שמרון נטעו נטעים וחללו

31:6 כי יש-יום קראו נצרים בהר אפרים קומו ונעלה ציון אל-יהוה אלהינו

31:7 כי-כה אמר יהוה רנו ליעקב שמחה וצהלו בראש הגוים השמיעו הללו ואמרו הושע יהוה את-עמך את שארית ישראל

31:8 הנני מביא אותם מארץ צפון וקבצתים מירכתי-ארץ בם עור ופסח הרה וילדת יחדו קהל גדול ישובו הנה

31:9 בבכי יבאו ובתחנונים אובילם אוליכם אל-נחלי מים בדרך ישר לא יכשלו בה כי-הייתי לישראל לאב ואפרים בכרי הוא

31:10 שמעו דבר-יהוה גוים והגידו באיים ממרחק ואמרו מזרה ישראל יקבצנו ושמרו כרעה עדרו

31:11 כי-פדה יהוה את-יעקב וגאלו מיד חזק ממנו

31:12 ובאו ורננו במרום-ציון ונהרו אל-טוב יהוה על-דגן ועל-תירש ועל-יצהר ועל-בני-צאן ובקר והיתה נפשם כגן רוה ולא-יוסיפו לדאבה עוד

31:13 אז תשמח בתולה במחול ובחרים וזקנים יחדו והפכתי אבלם לששון ונחמתים ושמחתים מיגונם

31:14 ורויתי נפש הכהנים דשן ועמי את-טובי ישבעו נאם-יהוה

31:15 כה אמר יהוה קול ברמה נשמע נהי בכי תמרורים רחל מבכה על-בניה מאנה להנחם על-בניה כי איננו

31:16 כה אמר יהוה מנעי קולך מבכי ועיניך מדמעה כי יש שכר לפעלתך נאם-יהוה ושבו מארץ אויב

31:17 ויש-תקוה לאחריתך נאם-יהוה ושבו בנים לגבולם

31:18 שמוע שמעתי אפרים מתנודד יסרתני ואוסר כעגל לא למד השיבני ואשובה כי אתה יהוה אלהי

31:19 כי-אחרי שובי נחמתי ואחרי הודעי ספקתי על-ירך בשתי וגם-נכלמתי כי נשאתי חרפת נעורי

31:20 הבן יקיר לי אפרים אם ילד שעשעים כי-מדי דברי בו זכר אזכרנו עוד על-כן המו מעי לו רחם ארחמנו נאם-יהוה

31:21 הציבי לך צינים שמי לך תמרורים שתי לבך למסלה דרך הלכתי שובי בתולת ישראל שבי אל-עריך אלה

31:22 עד-מתי תתחמקין הבת השובבה כי-ברא יהוה חדשה בארץ נקבה תסובב גבר

31:23 כה-אמר יהוה צבאות אלהי ישראל עוד יאמרו את-הדבר הזה בארץ יהודה ובעריו בשובי את-שבותם יברכך יהוה נוה-צדק הר הקדש

31:24 וישבו בה יהודה וכל-עריו יחדו אכרים ונסעו בעדר

31:25 כי הרויתי נפש עיפה וכל-נפש דאבה מלאתי

31:26 על-זאת הקיצתי ואראה ושנתי ערבה לי

31:27 הנה ימים באים נאם-יהוה וזרעתי את-בית ישראל ואת-בית יהודה זרע אדם וזרע בהמה

31:28 והיה כאשר שקדתי עליהם לנתוש ולנתוץ ולהרס ולהאביד ולהרע כן אשקד עליהם לבנות ולנטוע נאם-יהוה

31:29 בימים ההם לא-יאמרו עוד אבות אכלו בסר ושני בנים תקהינה

31:30 כי אם-איש בעונו ימות כל-האדם האכל הבסר תקהינה שניו

31:31 הנה ימים באים נאם-יהוה וכרתי את-בית ישראל ואת-בית יהודה ברית חדשה

31:32 לא כברית אשר כרתי את-אבותם ביום החזיקי בידם להוציאם מארץ מצרים אשר-המה הפרו את-בריתי ואנכי בעלתי בם נאם-יהוה

31:33 כי זאת הברית אשר אכרת את-בית ישראל אחרי הימים ההם נאם-יהוה נתתי את-תורתי בקרבם ועל-לבם אכתבנה והייתי להם לאלהים והמה יהיו-לי לעם

31:34 ולא ילמדו עוד איש את-רעהו ואיש את-אחיו לאמר דעו את-יהוה כי-כולם ידעו אותי למקטנם ועד-גדולם נאם-יהוה כי אסלח לעונם ולחטאתם לא אזכר-עוד

31:35 כה אמר יהוה נתן שמש לאור יומם חקת ירח וכוכבים לאור לילה רגע הים ויהמו גליו יהוה צבאות שמו

31:36 אם-ימשו החקים האלה מלפני נאם-יהוה גם זרע ישראל ישבתו מהיות גוי לפני כל-הימים

31:37 כה אמר יהוה אם-ימדו שמים מלמעלה ויחקרו מוסדי-ארץ למטה גם-אני אמאס בכל-זרע ישראל על-כל-אשר עשו נאם-יהוה

31:38 הנה ימים נאם-יהוה ונבנתה העיר ליהוה ממגדל חננאל שער הפנה

31:39 ויצא עוד קוה המדה נגדו על גבעת גרב ונסב געתה

31:40 וכל-העמק הפגרים והדשן וכל-השרמות עד-נחל קדרון עד-פנת שער הסוסים מזרחה קדש ליהוה לא-ינתש ולא-יהרס עוד לעולם

32:1 הדבר אשר-היה אל-ירמיהו מאת יהוה בשנת העשרית לצדקיהו מלך יהודה היא השנה שמנה-עשרה שנה לנבוכדראצר

32:2 ואז חיל מלך בבל צרים על-ירושלם וירמיהו הנביא היה כלוא בחצר המטרה אשר בית-מלך יהודה

32:3 אשר כלאו צדקיהו מלך-יהודה לאמר מדוע אתה נבא לאמר כה אמר יהוה הנני נתן את-העיר הזאת ביד מלך-בבל ולכדה

32:4 וצדקיהו מלך יהודה לא ימלט מיד הכשדים כי הנתן ינתן ביד מלך-בבל ודבר-פיו עם-פיו ועיניו את-עינו תראינה

32:5 ובבל יולך את-צדקיהו ושם יהיה עד-פקדי אתו נאם-יהוה כי תלחמו את-הכשדים לא תצליחו

32:6 ויאמר ירמיהו היה דבר-יהוה אלי לאמר

32:7 הנה חנמאל בן-שלם דדך בא אליך לאמר קנה לך את-שדי אשר בענתות כי לך משפט הגאלה לקנות

32:8 ויבא אלי חנמאל בן-דדי כדבר יהוה אל-חצר המטרה ויאמר אלי קנה נא את-שדי אשר-בענתות אשר בארץ בנימין כי-לך משפט הירשה ולך הגאלה קנה-לך ואדע כי דבר-יהוה הוא

32:9 ואקנה את-השדה מאת חנמאל בן-דדי אשר בענתות ואשקלה-לו את-הכסף שבעה שקלים ועשרה הכסף

32:10 ואכתב בספר ואחתם ואעד עדים ואשקל הכסף במאזנים

32:11 ואקח את-ספר המקנה את-החתום המצוה והחקים ואת-הגלוי

32:12 ואתן את-הספר המקנה אל-ברוך בן-נריה בן-מחסיה לעיני חנמאל דדי ולעיני העדים הכתבים בספר המקנה לעיני כל-היהודים הישבים בחצר המטרה

32:13 ואצוה את ברוך לעיניהם לאמר

32:14 כה-אמר יהוה צבאות אלהי ישראל לקוח את-הספרים האלה את ספר המקנה הזה ואת החתום ואת ספר הגלוי הזה ונתתם בכלי-חרש למען יעמדו ימים רבים

32:15 כי כה אמר יהוה צבאות אלהי ישראל עוד יקנו בתים ושדות וכרמים בארץ הזאת

32:16 ואתפלל אל-יהוה אחרי תתי את-ספר המקנה אל-ברוך בן-נריה לאמר

32:17 אהה אדני יהוה הנה אתה עשית את-השמים ואת-הארץ בכחך הגדול ובזרעך הנטויה לא-יפלא ממך כל-דבר

32:18 עשה חסד לאלפים ומשלם עון אבות אל-חיק בניהם אחריהם האל הגדול הגבור יהוה צבאות שמו

32:19 גדל העצה ורב העליליה אשר-עיניך פקחות על-כל-דרכי בני אדם לתת לאיש כדרכיו וכפרי מעלליו

32:20 אשר-שמת אתות ומפתים בארץ-מצרים עד-היום הזה ובישראל ובאדם ותעשה-לך שם כיום הזה

32:21 ותצא את-עמך את-ישראל מארץ מצרים באתות ובמופתים וביד חזקה ובאזרוע נטויה ובמורא גדול

32:22 ותתן להם את-הארץ הזאת אשר-נשבעת לאבותם לתת להם ארץ זבת חלב ודבש

32:23 ויבאו וירשו אתה ולא-שמעו בקולך ובתרותך לא-הלכו את כל-אשר צויתה להם לעשות לא עשו ותקרא אתם את כל-הרעה הזאת

32:24 הנה הסללות באו העיר ללכדה והעיר נתנה ביד הכשדים הנלחמים עליה מפני החרב והרעב והדבר ואשר דברת היה והנך ראה

32:25 ואתה אמרת אלי אדני יהוה קנה-לך השדה בכסף והעד עדים והעיר נתנה ביד הכשדים

32:26 ויהי דבר-יהוה אל-ירמיהו לאמר